• H1 — אָב (ʼâb, awb): מילה ראשונית; אב, בשימוש מילולי וישיר, או מושאל ורחוק (EN)
• H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל (EN)
• H595 — אָנֹכִי (ʼânôkîy, aw-no-kee'): לעיתים, ; כינוי קדום; אני (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1115 — בִּלְתִּי (biltîy, bil-tee'): צורת סמיכות בנקבה של בָּלָה (bâlâh) [H1086] (שקולה ל־בְּלִי (bᵉlîy) [H1097]); כפשוטו, העדר של, כלומר (משמש רק כמילית שלילה, בדרך כלל עם תחילית של מילת יחס) לא, מלבד, בלי, אלא אם כן, זולת, מפני שלא, עד ש־, וכדומה (EN)
• H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה) (EN)
• H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע (EN)
• H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה (EN)
• H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה (EN)
• H3082 — יְהוֹנָדָב (Yᵉhôwnâdâb, yeh-ho-naw-dawb'): מן יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] ומן נָדַב (nâdab) [H5068]; יהוה העניק בנדיבות; יהונדב, שמו של ישראלי ושל ערבי (EN)
• H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל) (EN)
• H3196 — יַיִן (yayin, yah'-yin): מן שורש בלתי־משומש שמשמעו לתסוס; יין (כמשקה מותסס); ומכאן, שכרות (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים (EN)
• H4687 — מִצְוָה (mitsvâh, mits-vaw'): מן צָוָה (tsâvâh) [H6680]; מצווה, בין אנושית ובין אלוהית (בקיבוצן, התורה) (EN)
• H5704 — עַד (ʻad, ad): במובנו המדויק, כמו עַד (ʻad) [H5703] (משמש כמילת יחס, תואר הפועל או מילת קישור; במיוחד עם מילת יחס); עד כדי (או עד כמה, או כפי ש), בין במרחב (עד ל־) בין בזמן (במשך, בעוד, עד ש) ובין במידה (בשווה עם) (EN)
• H6680 — צָוָה (tsâvâh, tsaw-vaw'): שורש קדום; (בבניין מוגבר) לכונן, לצוות (EN)
• H6965 — קוּם (qûwm, koom): שורש קדום; לקום (בשימושים שונים: מילולי, מושאל, מוגבר וגורם) (EN)
• H7394 — רֵכָב (Rêkâb, ray-kawb'): מן רָכַב (râkab) [H7392]; רוכב; רֵכָב, שמם של שני ערבים ושל שני ישראלים (EN)
• H7925 — שָׁכַם (shâkam, shaw-kam'): שורש קדום; בעיקרו, להטות (את הכתף אל משא); אך משמש רק כפועל גזור שם מן שְׁכֶם (shᵉkem) [H7926]; כפשוטו: להעמיס (על גב אדם או בהמה), כלומר להשכים בבוקר (EN)
• H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה) (EN)
• H8354 — שָׁתָה (shâthâh, shaw-thaw'): שורש ראשוני; לשתות, ללגום (כפשוטו או בהשאלה) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• שְׁמַעְתֶּ֖ם — נחמיה 9:26, נחמיה 9:30, ישעיה 30:9, ישעיה 50:2, ירמיה 7:24, ירמיה 7:26
• הַשְׁכֵּ֣ם — דברי הימים ב 36:15-16, משלי 1:20-33, ירמיה 7:13, ירמיה 7:25, ירמיה 11:7, ירמיה 25:3-4, ירמיה 26:5, ירמיה 29:19, ירמיה 32:33
• דִּבְרֵ֣י — ירמיה 35:6-10

הפניות הדדיות (5): בראשית 27:43, מלכים ב 10:15, ירמיה 35:16, הבשורה על פי לוקאס 13:34, האיגרת אל האפסים 6:1

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: מרי באלוהים; הרכבים
• Nave's: הינזרות מוחלטת; קשיחות לב (אי־תשובה); יושרה; יין