כתבי הקודש > ירמיה > פרק 27 > פסוק 10

ירמיה 27:10

← ירמיה 27:9	ירמיה 27:10 (MT)	ירמיה 27:11 →
וְ֠אַתֶּם אַל תִּשְׁמְע֨וּ אֶל נְבִיאֵיכֶ֜ם וְאֶל קֹֽסְמֵיכֶ֗ם וְאֶל֙ חֲלֹמֹ֣תֵיכֶ֔ם וְאֶל עֹֽנְנֵיכֶ֖ם וְאֶל כַּשָּׁפֵיכֶ֑ם אֲשֶׁר הֵ֞ם אֹמְרִ֤ים אֲלֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תַעַבְד֖וּ אֶת מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃	כִּ֣י שֶׁ֔קֶר הֵ֖ם נִבְּאִ֣ים לָכֶ֑ם לְמַ֨עַן הַרְחִ֤יק אֶתְכֶם֙ מֵעַ֣ל אַדְמַתְכֶ֔ם וְהִדַּחְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם וַאֲבַדְתֶּֽם׃	וְהַגּ֗וֹי אֲשֶׁ֨ר יָבִ֧יא אֶת צַוָּאר֛וֹ בְּעֹ֥ל מֶֽלֶךְ בָּבֶ֖ל וַֽעֲבָד֑וֹ וְהִנַּחְתִּ֤יו עַל אַדְמָתוֹ֙ נְאֻם יְהוָ֔ה וַֽעֲבָדָ֖הּ וְיָ֥שַׁב בָּֽהּ׃

נוסח הפסוק

MT

כִּ֣י^H3588 שֶׁ֔קֶר^H8267 הֵ֖ם^H1992 נִבְּאִ֣ים^H5012 לָכֶ֑ם לְמַ֨עַן^H4616 הַרְחִ֤יק^H7368 אֶתְכֶם֙^H853 מֵעַ֣ל^H5921 אַדְמַתְכֶ֔ם^H127 וְהִדַּחְתִּ֥י^H5080 אֶתְכֶ֖ם^H853 וַאֲבַדְתֶּֽם׃^H6

המקור העברי

כִּי שֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם לְמַעַן הַרְחִיק אֶתְכֶם מֵעַל אַדְמַתְכֶם וְהִדַּחְתִּי אֶתְכֶם וַאֲבַדְתֶּם׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
כִּ֣י	ki	H3588	HC	for
שֶׁ֔קֶר	She.ker	H8267	HNcmsa	falsehood
הֵ֖ם	hem	H1992	HPp3mp	they
נִבְּאִ֣ים	ni.be.'Im	H5012	HVNrmpa	(are) prophesying
לָ/כֶ֑ם	la./Khem		HR/Sp2mp	to (the)/ you
לְמַ֨עַן	le.Ma.'an	H4616	HR	so as
הַרְחִ֤יק	har.Chik	H7368	HVhc	to remove far away
אֶתְ/כֶם֙	'et./Khem	H853	HTo/Sp2mp	(obj.)/ you
מֵ/עַ֣ל	me./'Al	H5921	HR/R	from/ on
אַדְמַתְ/כֶ֔ם	'ad.mat./Khem	H127	HNcfsc/Sp2mp	land/ your
וְ/הִדַּחְתִּ֥י	ve./hi.dach.Ti	H5080	HC/Vhq1cs	and/ I will drive out
אֶתְ/כֶ֖ם	'et./Khem	H853	HTo/Sp2mp	(obj.)/ you
וַ/אֲבַדְתֶּֽם	va./'a.vad.Tem	H6	HC/Vqq2mp	and/ you will perish

הפניות שטרונג

H6 — אָבַד (ʼâbad, aw-bad'): שורש קדום; בדיוק: לתעות ולאבוד, כלומר לאבד את עצמו; ומכאן במשתמע לגווע, לאבוד (בבניין הגורם: להשמיד)
H127 — אֲדָמָה (ʼădâmâh, ad-aw-maw'): מן אָדַם (ʼâdam) [H119]; אדמה (על שום אדמומיותה הכללית)
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H1992 — הֵם (hêm, haym): או (בהארכה) הֵמָּה (hêmmâh); זכר רבים מן הֲלַךְ (hălak) [H1981]; הם (משמש רק כשיש הדגשה)
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H4616 — מַעַן (maʻan, mah'-an): מ־עָנָה (ʻânâh) [H6030]; בעיקרו, שימת לב, כלומר תכלית; משמש רק כתואר־פועל: בגלל, בשל (כמניע או כמטרה), ובמובן תכליתי: למען, כדי ש־
H5012 — נָבָא (nâbâʼ, naw-baw'): שורש קדום; להתנבא, כלומר לדבר (או לשיר) בהשראה אלוהית (בין בניבוי העתיד ובין בדיבור פשוט)
H5080 — נָדַח (nâdach, naw-dakh'): שורש ראשוני; לדחוף ולהדיח; משמש בשלל שימושים, כפשוטו ובהשאלה (לגרש, להתעות, להכות, להמיט וכדומה)
H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
H7368 — רָחַק (râchaq, raw-khak'): שורש ראשוני; להרחיב (לכל כיוון), כלומר (בפועל עומד) להתרחק או (בפועל יוצא) להרחיק (כפשוטו או בהשאלה, במקום או ביחס)
H8267 — שֶׁקֶר (sheqer, sheh'-ker): מן שָׁקַר (shâqar) [H8266]; אי-אמת, שקר; ומכאן, דבר מזויף (לעיתים קרובות בשימוש של תיאור פועל)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

אני — ירמיה 27:15
הֵמָּה — ירמיה 27:14, ירמיה 28:16, יחזקאל 14:9-11
אל — ירמיה 32:31, איכה 2:14

הפניות הדדיות (9): ישעיה 9:14, ישעיה 44:25, ירמיה 8:11, ירמיה 14:14, ירמיה 23:16, ירמיה 27:16, דניאל 4:4, זכריה 12:8, האיגרת השנייה אל התסלוניקים 2:11

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: נבוכדנאצר או נבוכדראצר
Nave's: עמונים; בבל; אֱדוֹם; אֱדוֹמִים; הוראה; משרת המשיח (כומר/מטיף); צידון; צור

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 27 › פסוק 10

ירמיה 27:10

תוכן עניינים

ירמיה 27:10

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ירמיה 27:10

ירמיה 27:10

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש