ישעיה 9:20

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ישעיה > פרק 9 > פסוק 20

ישעיה 9:20


← ישעיה 9:19 ישעיה 9:20 (MT) ישעיה 10:1 →
וַיִּגְזֹ֤ר עַל יָמִין֙ וְרָעֵ֔ב וַיֹּ֥אכַל עַל שְׂמֹ֖אול וְלֹ֣א שָׂבֵ֑עוּ אִ֥ישׁ בְּשַׂר זְרֹע֖וֹ יֹאכֵֽלוּ׃
מְנַשֶּׁ֣ה אֶת אֶפְרַ֗יִם וְאֶפְרַ֙יִם֙ אֶת מְנַשֶּׁ֔ה יַחְדָּ֥ו הֵ֖מָּה עַל יְהוּדָ֑ה בְּכָל זֹאת֙ לֹא שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה׃
ה֥וֹי הַחֹֽקְקִ֖ים חִקְקֵי אָ֑וֶן וּֽמְכַתְּבִ֥ים עָמָ֖ל כִּתֵּֽבוּ׃

נוסח הפסוק

MT

מְנַשֶּׁ֣הH4519 אֶתH853 אֶפְרַ֗יִםH669 וְאֶפְרַ֙יִם֙H669 אֶתH853 מְנַשֶּׁ֔הH4519 יַחְדָּ֥וH3162 הֵ֖מָּהH1992 עַלH5921 יְהוּדָ֑הH3063 בְּכָלH3605 זֹאת֙H2063 לֹאH3808 שָׁ֣בH7725 אַפּ֔וֹH639 וְע֖וֹדH5750 יָד֥וֹH3027 נְטוּיָֽה׃H5186


המקור העברי

מְנַשֶּׁה אֶת־אֶפְרַיִם וְאֶפְרַיִם אֶת־מְנַשֶּׁה יַחְדָּו הֵמָּה עַל־יְהוּדָה בְּכָל־זֹאת לֹא־שָׁב אַפֹּו וְעֹוד יָדֹו נְטוּיָה׃ ס

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
מְנַשֶּׁ֣ה
me.na.Sheh H4519 HNp Manasseh
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
אֶפְרַ֗יִם
'ef.Ra.yim H669 HNp Ephraim
וְ/אֶפְרַ֨יִם֙
ve./'ef.Ra.yim H669 HC/Np and/ Ephraim
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
מְנַשֶּׁ֔ה
me.na.Sheh H4519 HNp Manasseh
יַחְדָּ֥ו
yach.Dav H3162 HD together
הֵ֖מָּה
He.mah H1992 HPp3mp they
עַל
'al- H5921 HR on
יְהוּדָ֑ה
ye.hu.Dah H3063 HNp Judah
בְּ/כָל
be./khol H3605 HR/Ncmsc for/ all
זֹאת֙
zoT H2063 HPdxfs this
לֹא
lo'- H3808 HTn not
שָׁ֣ב
shav H7725 HVqp3ms it has turned back
אַפּ֔/וֹ
'a.P/o H639 HNcmsc/Sp3ms anger/ his
וְ/ע֖וֹד
ve./'od H5750 HC/D and/ still
יָד֥/וֹ
ya.D/o H3027 HNcbsc/Sp3ms hand/ his
נְטוּיָֽה
ne.tu.Yah H5186 HVqsfsa (is) stretched out
הפניות שטרונג
  • H639 — אַף (ʼaph, af): מן אָנַף (ʼânaph) [H599]; במובנו המקורי, האף או הנחיר; ומכאן, הפנים, ולעתים אדם; וגם (מן הנשימה המהירה שבסערת הרגש) חרון אף
  • H669 — אֶפְרַיִם (ʼEphrayim, ef-rah'-yim): צורת הזוגי של הצורה הזכרית של אֶפְרָת (ʼEphrâth) [H672]; פרי כפול; אפרים, בנו של יוסף; וכן השבט שיצא ממנו ונחלתו
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1992 — הֵם (hêm, haym): או (בהארכה) הֵמָּה (hêmmâh); זכר רבים מן הֲלַךְ (hălak) [H1981]; הם (משמש רק כשיש הדגשה)
  • H2063 — זֹאת (zôʼth, zothe'): נקבה חריגה של זֶה (zeh) [H2089]; זאת (משמש לעיתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
  • H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
  • H3162 — יַחַד (yachad, yakh'-ad): מן יָחַד (yâchad) [H3161]; כפשוטו, יחידה, כלומר (כתואר הפועל) יחדיו, בצוותא
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H4519 — מְנַשֶּׁה (Mᵉnashsheh, men-ash-sheh'): מן נָשָׁה (nâshâh) [H5382]; גורם לשכוח; מְנַשֶּׁה, נכדו של יעקב, וכן השבט שיצא ממנו ונחלתו
  • H5186 — נָטָה (nâṭâh, naw-taw'): שורש ראשוני; לִמְתּוֹחַ אוֹ לִפְרוֹשׂ; ומכאן — להטות הצידה (לרבות סטייה מוסרית); משמש בשלל רחב של שימושים
  • H5750 — עוֹד (ʻôwd, ode): או עֹד (ʻôd); מן עוּד (ʻûwd) [H5749]; בעיקרו, חזרה או המשך; משמש רק כתואר הפועל (עם מילת יחס או בלעדיה), שוב, שוב ושוב, עדיין, עוד
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ישעיה › פרק 9 › פסוק 20