ישעיה 37:27

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ישעיה > פרק 37 > פסוק 27

ישעיה 37:27


← ישעיה 37:26 ישעיה 37:27 (MT) ישעיה 37:28 →
הֲלֽוֹא שָׁמַ֤עְתָּ לְמֵֽרָחוֹק֙ אוֹתָ֣הּ עָשִׂ֔יתִי מִ֥ימֵי קֶ֖דֶם וִיצַרְתִּ֑יהָ עַתָּ֣ה הֲבֵאתִ֔יהָ וּתְהִ֗י לְהַשְׁא֛וֹת גַּלִּ֥ים נִצִּ֖ים עָרִ֥ים בְּצֻרֽוֹת׃
וְיֹֽשְׁבֵיהֶן֙ קִצְרֵי יָ֔ד חַ֖תּוּ וָבֹ֑שׁוּ הָי֞וּ עֵ֤שֶׂב שָׂדֶה֙ וִ֣ירַק דֶּ֔שֶׁא חֲצִ֣יר גַּגּ֔וֹת וּשְׁדֵמָ֖ה לִפְנֵ֥י קָמָֽה׃
וְשִׁבְתְּךָ֛ וְצֵאתְךָ֥ וּבוֹאֲךָ֖ יָדָ֑עְתִּי וְאֵ֖ת הִֽתְרַגֶּזְךָ֥ אֵלָֽי׃

נוסח הפסוק

MT

וְיֹֽשְׁבֵיהֶן֙H3427 קִצְרֵיH7116 יָ֔דH3027 חַ֖תּוּH2865 וָבֹ֑שׁוּH954 הָי֞וּH1961 עֵ֤שֶׂבH6212 שָׂדֶה֙H7704 וִ֣ירַקH3419 דֶּ֔שֶׁאH1877 חֲצִ֣ירH2682 גַּגּ֔וֹתH1406 וּשְׁדֵמָ֖הH7709 לִפְנֵ֥יH6440 קָמָֽה׃H7054


המקור העברי

וְיֹשְׁבֵיהֶן קִצְרֵי־יָד חַתּוּ וָבֹשׁוּ הָיוּ עֵשֶׂב שָׂדֶה וִירַק דֶּשֶׁא חֲצִיר גַּגֹּות וּשְׁדֵמָה לִפְנֵי קָמָה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/יֹֽשְׁבֵי/הֶן֙
ve./yo.she.vei./Hen H3427 HC/Vqrmpc/Sp3fp and/ inhabitants/ their
קִצְרֵי
kitz.rei- H7116 HAampc (were) short of
יָ֔ד
Yad H3027 HNcbsa hand
חַ֖תּוּ
Cha.tu H2865 HVqp3cp they were dismayed
וָ/בֹ֑שׁוּ
va./Vo.shu H954 HC/Vqp3cp and/ they were ashamed
הָי֞וּ
ha.Yu H1961 HVqp3cp they were
עֵ֤שֶׂב
'E.sev H6212 HNcmsc (the) vegetation of
שָׂדֶה֙
sa.Deh H7704 HNcmsa (the) field
וִ֣/ירַק
Vi./rak H3419 HC/Ncmsc and/ (the) greenery of
דֶּ֔שֶׁא
De.she' H1877 HNcmsa vegetation
חֲצִ֣יר
cha.Tzir H2682 HNcmsc grass of
גַּגּ֔וֹת
ga.Got H1406 HNcmpa roofs
וּ/שְׁדֵמָ֖ה
u./she.de.Mah H7709 HC/Ncfsa and/ a field
לִ/פְנֵ֥י
li/f.Nei H6440 HR/Ncbpc (to)/ before
קָמָֽה
ka.Mah H7054 HNcfsa standing grain
הפניות שטרונג
  • H954 — בּוּשׁ (bûwsh, boosh): שורש קדום; בעיקרו, להחוויר, כלומר במשתמע להתבייש; וכן (במשתמע) להתאכזב או להתעכב
  • H1406 — גָּג (gâg, gawg): כנראה בכפל מ־גָּאָה (gâʼâh) [H1342]; גַּג; ובהשאלה — פסגתו העליונה של המזבח
  • H1877 — דֶּשֶׁא (desheʼ, deh'-sheh): מן דָּשָׁא (dâshâʼ) [H1876]; נֶבֶט; ובדרך ההיקש: דשא, עשב
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H2682 — חָצִיר (châtsîyr, khaw-tseer'): אולי במקור זהה ל־חָצִיר (châtsîyr) [H2681], מירקותה של חצר; עשב, דשא; וגם כרישה (כשם קיבוצי)
  • H2865 — חָתַת (châthath, khaw-thath'): שורש ראשוני; בעיקרו, להשפיל ולהפיל ארצה; ומכאן, לשבור ולמוטט, אם (כפשוטו) בכוח, או (בהשאלה) במבוכה ובפחד
  • H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
  • H3419 — יָרָק (yârâq, yaw-rawk'): מן הזהה ליֶרֶק (yereq) [H3418]; למעשה, ירוק; באופן קונקרטי, ירק (מאכל)
  • H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
  • H6212 — עֶשֶׂב (ʻeseb, eh'seb): משורש בלתי־בשימוש שמשמעותו לנצנץ (או להיות ירוק); עשב (או כל נבט רך)
  • H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה)
  • H7054 — קָמָה (qâmâh, kuw-maw'): נקבת הבינוני הפעיל של קוּם (qûwm) [H6965]; דבר המתנשא, כלומר גבעול של תבואה (קמה)
  • H7116 — קָצֵר (qâtsêr, kaw-tsare'): מן קָצַר (qâtsar) [H7114]; קָצָר (בין בגודל, במספר, בחיים, בכוח או ברוח [קוצר רוח])
  • H7704 — שָׂדֶה (sâdeh, saw-deh'): או שָׂדַי (sâday); משורש שאינו בשימוש שמשמעותו להתפשט; שדה (על שום היותו מישורי)
  • H7709 — שְׁדֵמָה (shᵉdêmâh, shed-ay-maw'): נראה שהוא מן שָׂדֶה (sâdeh) [H7704]; שדה מעובד
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ישעיה › פרק 37 › פסוק 27