בראשית 14:7

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > בראשית > פרק 14 > פסוק 7

בראשית 14:7


← בראשית 14:6 בראשית 14:7 (MT) בראשית 14:8 →
וְאֶת הַחֹרִ֖י בְּהַרְרָ֣ם שֵׂעִ֑יר עַ֚ד אֵ֣יל פָּארָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל הַמִּדְבָּֽר׃
וַ֠יָּשֻׁבוּ וַיָּבֹ֜אוּ אֶל עֵ֤ין מִשְׁפָּט֙ הִ֣וא קָדֵ֔שׁ וַיַּכּ֕וּ אֶֽת כָּל שְׂדֵ֖ה הָעֲמָלֵקִ֑י וְגַם֙ אֶת הָ֣אֱמֹרִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בְּחַֽצְצֹ֥ן תָּמָֽר׃
וַיֵּצֵ֨א מֶֽלֶךְ סְדֹ֜ם וּמֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֗ה וּמֶ֤לֶךְ אַדְמָה֙ וּמֶ֣לֶךְ צביים וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִוא צֹ֑עַר וַיַּֽעַרְכ֤וּ אִתָּם֙ מִלְחָמָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הַשִּׂדִּֽים׃

נוסח הפסוק

MT

וַ֠יָּשֻׁבוּH7725 וַיָּבֹ֜אוּH935 אֶלH413 עֵ֤יןH5880 מִשְׁפָּט֙H5880 הִ֣ואH1931 קָדֵ֔שׁH6946 וַיַּכּ֕וּH5221 אֶֽתH853 כָּלH3605 שְׂדֵ֖הH7704 הָעֲמָלֵקִ֑יH6003 וְגַם֙H1571 אֶתH853 הָ֣אֱמֹרִ֔יH567 הַיֹּשֵׁ֖בH3427 בְּחַֽצְצֹ֥ןH2688 תָּמָֽר׃H2688


המקור העברי

וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל־עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ וַיַּכּוּ אֶת־כָּל־שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי וְגַם אֶת־הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בְּחַצְצֹן תָּמָר׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ֠/יָּשֻׁבוּ
Va/i.ya.shu.vu H7725 HC/Vqw3mp and/ they turned back
וַ/יָּבֹ֜אוּ
va/i.ya.Vo.'u H935 HC/Vqw3mp and/ they came
אֶל
'el- H413 HR to
עֵ֤ין מִשְׁפָּט֙
'ein mish.Pat H5880 HNp En Mishpat
הִ֣וא
hi' H1931 HPp3fs that
קָדֵ֔שׁ
ka.Desh H6946 HNp (is) Kadesh
וַ/יַּכּ֕וּ
va/i.ya.Ku H5221 HC/Vhw3mp and/ they defeated
אֶֽת
'et- H853 HTo (obj.)
כָּל
kol- H3605 HNcmsc all
שְׂדֵ֖ה
se.Deh H7704 HNcmsc (the) region of
הָ/עֲמָלֵקִ֑י
ha./'a.ma.lei.Ki H6003 HTd/Ngmsa the/ Amalekite(s)
וְ/גַם֙
ve./Gam H1571 HC/Ta and/ also
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
הָ֣/אֱמֹרִ֔י
ha./'e.mo.Ri H567 HTd/Ngmsa the/ Amorite(s)
הַ/יֹּשֵׁ֖ב
hai./yo.Shev H3427 HTd/Vqrmsa who/ was dwelling
בְּ/חַֽצְצֹ֥ן תָּמָֽר
be./cha.Tzon ta.Mar H2688 HR/Np in/ Hazezon Tamar
הפניות שטרונג
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H567 — אֱמֹרִי (ʼĔmôrîy, em-o-ree'): כנראה שם ייחוס משם שאינו בשימוש, הנגזר מ־אָמַר (ʼâmar) [H559] במובן של פרסום, כלומר בולטות; ולפיכך איש הרים; אמורי, אחד משבטי כנען
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H1571 — גַּם (gam, gam): בכיווץ משורש לא בשימוש שמשמעו לאסוף; במקורו: אסופה, צירוף; משמש רק כתואר הפועל — גם, אף, אפילו, אכן, אף כי; לעיתים קרובות נשנה כמילת זיקה מתאמת: גם... וגם
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H2688 — חַצְצוֹן תָּמָר (Chatsᵉtsôwn Tâmâr, khats-ets-one' taw-mawr'): או חַצֲצֹן תָּמָר (Chatsătsôn Tâmâr); מן חָצַץ (châtsats) [H2686] ומן תָּמָר (tâmâr) [H8558]; חלוקה (כלומר, אולי שורה) של (ה)דקל; חַצְצוֹן תָּמָר, מקום בארץ ישראל
  • H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H5221 — נָכָה (nâkâh, naw-kaw'): שורש קדום; להכות (קלות או קשות, כפשוטו או בהשאלה)
  • H5880 — עֵין מִשְׁפָּט (ʻÊyn Mishpâṭ, ane mish-pawt'): מן עַיִן (ʻayin) [H5869] ומן מִשְׁפָּט (mishpâṭ) [H4941]; מעיין המשפט; עין משפט, מקום בקרבת ארץ ישראל
  • H6003 — עֲמָלֵקִי (ʻĂmâlêqîy, am-aw-lay-kee'): נגזר כשם-אב מעֲמָלֵק (ʻĂmâlêq) [H6002]; עֲמָלֵקִי (או בלשון קיבוץ העֲמָלֵקִים) או צאצאי עמלק
  • H6946 — קָדֵשׁ (Qâdêsh, kaw-dashe'): זהה לקָדֵשׁ (qâdêsh) [H6945]; מקדש; קָדֵשׁ, מקום במדבר
  • H7704 — שָׂדֶה (sâdeh, saw-deh'): או שָׂדַי (sâday); משורש שאינו בשימוש שמשמעותו להתפשט; שדה (על שום היותו מישורי)
  • H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › בראשית › פרק 14 › פסוק 7