• H386 — אֵיתָן (ʼêythân, ay-thawn'): או (מקוצר) אֵתָן (ʼêthân) ; מן שורש בלתי בשימוש (שמשמעותו להימשך); איתנות, קביעוּת; ומכאן (בהוראה מוחשית) איתן, קבוע; ובייחוד ראש ונשיא (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1242 — בֹּקֶר (bôqer, bo'-ker): מן בָּקַר (bâqar) [H1239]; בפועל, שחר (כהאיר היום); בדרך כלל, בוקר (EN)
• H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן) (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3220 — יָם (yâm, yawm): מן שורש בלתי־משומש שמשמעו לשאוג; ים (על שם המשבר הרועש של גליו) או מקווה מים גדול; ובמיוחד (עם ה' הידיעה), הים התיכון; לעיתים נהר גדול, או בריכה מלאכותית; ובמובן המקומי — מערב, או (לעיתים נדירות) דרום (EN)
• H4714 — מִצְרַיִם (Mitsrayim, mits-rah'-yim): צורת זוגי של מָצוֹר (mâtsôwr) [H4693]; מצרים, כלומר מצרים העליונה והתחתונה (EN)
• H4872 — מֹשֶׁה (Môsheh, mo-sheh'): מן מָשָׁה (mâshâh) [H4871]; הוצאה (מן המים), דהיינו ניצל; מֹשֶׁה, נותן התורה של ישראל (EN)
• H5127 — נוּס (nûwç, noos): שורש ראשוני; לחמוק, כלומר להיעלם (לסגת, להימלט; בבניין הגורם: לרדוף, להניס, להימלט עם, להציל) (EN)
• H5186 — נָטָה (nâṭâh, naw-taw'): שורש ראשוני; לִמְתּוֹחַ אוֹ לִפְרוֹשׂ; ומכאן — להטות הצידה (לרבות סטייה מוסרית); משמש בשלל רחב של שימושים (EN)
• H5287 — נָעַר (nâʻar, naw-ar'): שורש ראשוני (כנראה זהה ל־נָעַר (nâʻar) [H5286], על־פי רעיון רשרוש הרעמה, המלווה בדרך־כלל את שאגת האריה); להיטלטל אנה ואנה (EN)
• H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים (EN)
• H6437 — פָּנָה (pânâh, paw-naw'): שורש ראשוני; לפנות; מכאן — להפנות פנים, כלומר להופיע, להביט וכדומה (EN)
• H7125 — קִרְאָה (qirʼâh, keer-aw'): מן קָרָא (qârâʼ) [H7122]; פְּגִישָׁה, מקרית, ידידותית או עוינת (וגם בשימוש תוארי: מול, לקראת) (EN)
• H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם (EN)
• H8432 — תָּוֶךְ (tâvek, taw'-vek): משורש בלתי בשימוש שמשמעותו לנתק; חצייה לשניים, כלומר (במשתמע) האמצע (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• הַיָּֽם — שמות 14:21-22, שמות 15:1-21, יהושע 4:18
• יְהוָ֛ה — שופטים 5:20-21

הפניות הדדיות (13): בראשית 32:25, יהושע 24:7, נחמיה 9:11, איוב 38:13, תהלים 46:6, תהלים 76:7, תהלים 78:53, תהלים 106:9, תהלים 106:11, תהלים 136:15, ישעיה 33:2, זכריה 10:11, מעשי השליחים 7:36

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: נסים
• Torrey’s: חרון אף אלוהים; מסע ישראל במדבר; מצרים; נסים שנעשו בידי משרתי אלוהים
• Nave's: מצרים; המצרים; אלוהים; ישראל; נסים; תפילה; קריאות נבחרות