• H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל (EN)
• H622 — אָסַף (ʼâçaph, aw-saf'): שורש קדום; לאסוף לכל מטרה שהיא; ומכאן — לקבל, ליטול, כלומר להסיר (להשמיד, להשאיר אחריו, לאגור, להשיב וכדומה) (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H854 — אֵת (ʼêth, ayth): כנראה מן אָנָה (ʼânâh) [H579]; בעצם, קרבה (משמש רק כמילת יחס או כתואר הפועל), על יד; ומכאן, באופן כללי, עם, על ידי, אצל, בקרב וכדומה (EN)
• H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים) (EN)
• H1004 — בַּיִת (bayith, bah'-yith): כנראה מן בָּנָה (bânâh) [H1129] בקיצור; בית (במגוון הרחב ביותר של שימושים, ובייחוד משפחה וכדומה) (EN)
• H1419 — גָּדוֹל (gâdôwl, gaw-dole'): או גָּדֹל (gâdôl); (מקוצר) מן גָּדַל (gâdal) [H1431]; גדול (בכל מובן); ומכאן, מבוגר יותר; וגם יהיר, חצוף (EN)
• H2518 — חִלְקִיָּה (Chilqîyâh, khil-kee-yaw'): או חִלְקִיָּהוּ (Chilqîyâhûw); מ־חֵלֶק (chêleq) [H2506] ומ־יָהּ (Yâhh) [H3050]; חלקו של יה; חִלְקִיָּה, שמם של שמונה ישראלים (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3548 — כֹּהֵן (kôhên, ko-hane'): בינוני פעיל של כָּהַן (kâhan) [H3547]; מילולית: המשמש בקודש, כהן; וכן (בדרך כבוד) כהן מכהן בפועל (אף שהוא הדיוט) (EN)
• H3701 — כֶּסֶף (keçeph, keh'-sef): מ־כָּסַף (kâçaph) [H3700]; כסף (על שם צבעו החיוור); ובמשתמע: ממון (EN)
• H5592 — סַף (çaph, saf): מן סָפַף (çâphaph) [H5605], במשמעותו המקורית של להכיל; מבוא, אולם כניסה (כגבול); וגם כלי קיבול (להכיל דם או יין) (EN)
• H5927 — עָלָה (ʻâlâh, aw-law'): שורש קדום; לעלות, בבניין עומד (להיות גבוה) או בבניין יוצא (להעלות, לטפס); משמש במגוון רחב של מובנים, ראשוניים ומשניים, מילוליים ומושאלים (EN)
• H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר (EN)
• H8104 — שָׁמַר (shâmar, shaw-mar'): שורש ראשוני; בעיקרו, לגדור מסביב (כמו בקוצים), כלומר לשמור; ובאופן כללי, להגן, לתת את הדעת על, וכדומה (EN)
• H8552 — תָּמַם (tâmam, taw-mam'): שורש קדום; להשלים, לתום, במובן חיובי או שלילי, כפשוטו או בהשאלה, בפועל יוצא או בפועל עומד (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• חִלְקִיָּ֙הוּ֙ — דברי הימים א 5:39, דברי הימים א 9:11, דברי הימים ב 34:9-18
• ויתם את הכסף — מלכים ב 12:5, מלכים ב 12:9-12, דברי הימים ב 24:8-12, הבשורה על פי מרקוס 12:41-42
• שֹׁמְרֵ֥י — דברי הימים א 9:19, דברי הימים א 26:13-19, דברי הימים ב 8:14, נחמיה 11:19, תהלים 84:11

הפניות הדדיות (4): מלכים ב 12:10, מלכים ב 23:4, דברי הימים א 15:23, עזרא 7:1

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: חִלְקִיָּהוּ
• Torrey’s: הכהן הגדול; בית המקדש הראשון
• Nave's: חִלְקִיָּהוּ; יושר; יאשיהו; נדיבות; כהן; סופר (סופרים); מזכיר (רושם הקורות); שָׁפָן; מקדש; בתי אוצרות