שמואל א 25:33

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 25 > פסוק 33

שמואל א 25:33


← שמואל א 25:32 שמואל א 25:33 (MT) שמואל א 25:34 →
וַיֹּ֥אמֶר דָּוִ֖ד לַאֲבִיגַ֑ל בָּר֤וּךְ יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֧ר שְׁלָחֵ֛ךְ הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לִקְרָאתִֽי׃
וּבָר֥וּךְ טַעְמֵ֖ךְ וּבְרוּכָ֣ה אָ֑תְּ אֲשֶׁ֨ר כְּלִתִ֜נִי הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ מִבּ֣וֹא בְדָמִ֔ים וְהֹשֵׁ֥עַ יָדִ֖י לִֽי׃
וְאוּלָ֗ם חַי יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר מְנָעַ֔נִי מֵהָרַ֖ע אֹתָ֑ךְ כִּ֣י׀ לוּלֵ֣י מִהַ֗רְתְּ ותבאתי לִקְרָאתִ֔י כִּ֣י אִם נוֹתַ֧ר לְנָבָ֛ל עַד א֥וֹר הַבֹּ֖קֶר מַשְׁתִּ֥ין בְּקִֽיר׃

נוסח הפסוק

MT

וּבָר֥וּךְH1288 טַעְמֵ֖ךְH2940 וּבְרוּכָ֣הH1288 אָ֑תְּH859 אֲשֶׁ֨רH834 כְּלִתִ֜נִיH3607 הַיּ֤וֹםH3117 הַזֶּה֙H2088 מִבּ֣וֹאH935 בְדָמִ֔יםH1818 וְהֹשֵׁ֥עַH3467 יָדִ֖יH3027 לִֽי׃


המקור העברי

וּבָרוּךְ טַעְמֵךְ וּבְרוּכָה אָתְּ אֲשֶׁר כְּלִתִנִי הַיֹּום הַזֶּה מִבֹּוא בְדָמִים וְהֹשֵׁעַ יָדִי לִי׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וּ/בָר֥וּךְ
u./va.Rukh H1288 HC/Vqsmsa and/ (be) blessed
טַעְמֵ֖/ךְ
ta'.Me/kh H2940 HNcmsc/Sp2fs discernment/ your
וּ/בְרוּכָ֣ה
u./ve.ru.Khah H1288 HC/Vqsfsa and/ (be) blessed
אָ֑תְּ
'At H859 HPp2fs you
אֲשֶׁ֨ר
'a.Sher H834 HTr who
כְּלִתִ֜/נִי
ke.li.Ti./ni H3607 HVqp2fs/Sp1cs you have restrained/ me
הַ/יּ֤וֹם
hai./Yom H3117 HTd/Ncmsa the/ day
הַ/זֶּה֙
ha./Zeh H2088 HTd/Pdxms (the)/ this
מִ/בּ֣וֹא
mi./Bo' H935 HR/Vqc from/ coming
בְ/דָמִ֔ים
ve./da.Mim H1818 HR/Ncmpa in/ blood(s)
וְ/הֹשֵׁ֥עַ
ve./ho.She.a' H3467 HC/Vha and/ (from) delivering
יָדִ֖/י
ya.D/i H3027 HNcbsc/Sp1cs hand/ my
לִֽ/י
L/i HR/Sp1cs (to) (the)/ me
הפניות שטרונג
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H859 — אַתָּה (ʼattâh, at-taw'): או (מקוצר); אַתָּ (ʼattâ); או אַת (ʼath); נקבה (חריגה) לפעמים אַתִּי (ʼattîy); רבים זכר אַתֶּם (ʼattem); נקבה אַתֶּן (ʼatten); או אַתֵּנָה (ʼattênâh); או אַתֵּנָּה (ʼattênnâh); כינוי גוף ראשוני בגוף השני; אַתָּה ואותך, או (ברבים) אַתֶּם ואתכם
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H1288 — בָרַךְ (bârak, baw-rak'): שורש קדום; לכרוע ברך; ומכאן, בהשאלה, לברך את אלוהים (כמעשה של הערצה והשתחוויה), ולהפך — לברך את האדם (כהענקת טובה); וכן (בלשון סגי נהור, כלשון נקייה) לקלל (את אלוהים או את המלך, כמעשה בגידה)
  • H1818 — דָּם (dâm, dawm): מן דָּמַם (dâmam) [H1826] (השווה אָדַם (ʼâdam) [H119]); דם (בהיותו זה שבשפיכתו נגרם המוות) של אדם או של בהמה; בדרך של אנלוגיה, מיץ הענבים; בהשאלה (ובייחוד בצורת הרבים) שפיכות דמים (כלומר טיפות דם)
  • H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
  • H2940 — טַעַם (ṭaʻam, tah'-am): מן טָעַם (ṭâʻam) [H2938]; בעיקרו, טעם, כלומר (בהשאלה) תפיסה, חוש; ומכאן, תבונה; ובשימוש יוצא — צו, פקודה
  • H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
  • H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3467 — יָשַׁע (yâshaʻ, yaw-shah'): שורש קדום; בעיקרו, להיות פתוח, רחב או חופשי, כלומר (במשתמע) להיות בטוח; בבניין הגורם, לשחרר או להושיע
  • H3607 — כָּלָא (kâlâʼ, kaw-law'): שורש קדום; להגביל, במעשה (לעצור או לכלוא) או בדיבור (לאסור)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 25 › פסוק 33