כתבי הקודש > שמואל ב > פרק 2 > פסוק 5

שמואל ב 2:5

← שמואל ב 2:4	שמואל ב 2:5 (MT)	שמואל ב 2:6 →
וַיָּבֹ֙אוּ֙ אַנְשֵׁ֣י יְהוּדָ֔ה וַיִּמְשְׁחוּ שָׁ֧ם אֶת דָּוִ֛ד לְמֶ֖לֶךְ עַל בֵּ֣ית יְהוּדָ֑ה וַיַּגִּ֤דוּ לְדָוִד֙ לֵאמֹ֔ר אַנְשֵׁי֙ יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֔ד אֲשֶׁ֥ר קָבְר֖וּ אֶת שָׁאֽוּל׃	וַיִּשְׁלַ֤ח דָּוִד֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל אַנְשֵׁ֖י יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם בְּרֻכִ֤ים אַתֶּם֙ לַֽיהוָ֔ה אֲשֶׁ֨ר עֲשִׂיתֶ֜ם הַחֶ֣סֶד הַזֶּ֗ה עִם אֲדֹֽנֵיכֶם֙ עִם שָׁא֔וּל וַֽתִּקְבְּר֖וּ אֹתֽוֹ׃	וְעַתָּ֕ה יַֽעַשׂ יְהוָ֥ה עִמָּכֶ֖ם חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֑ת וְגַ֣ם אָנֹכִ֗י אֶעֱשֶׂ֤ה אִתְּכֶם֙ הַטּוֹבָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶ֖ם הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וַיִּשְׁלַ֤ח^H7971 דָּוִד֙^H1732 מַלְאָכִ֔ים^H4397 אֶל^H413 אַנְשֵׁ֖י^H376 יָבֵ֣ישׁ^H3003 גִּלְעָ֑ד^H1568 וַיֹּ֣אמֶר^H559 אֲלֵיהֶ֗ם^H413 בְּרֻכִ֤ים^H1288 אַתֶּם֙^H859 לַֽיהוָ֔ה^H3068 אֲשֶׁ֨ר^H834 עֲשִׂיתֶ֜ם^H6213 הַחֶ֣סֶד^H2617 הַזֶּ֗ה^H2088 עִם^H5973 אֲדֹֽנֵיכֶם֙^H113 עִם^H5973 שָׁא֔וּל^H7586 וַֽתִּקְבְּר֖וּ^H6912 אֹתֽוֹ׃^H853

המקור העברי

וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים אֶל־אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בְּרֻכִים אַתֶּם לַיהוָה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הַחֶסֶד הַזֶּה עִם־אֲדֹנֵיכֶם עִם־שָׁאוּל וַתִּקְבְּרוּ אֹתֹו׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יִּשְׁלַ֤ח	va/i.yish.Lach	H7971	HC/Vqw3ms	and/ he sent
דָּוִד֙	da.Vid	H1732	HNp	David
מַלְאָכִ֔ים	mal.'a.Khim	H4397	HNcmpa	messengers
אֶל	'el-	H413	HR	to
אַנְשֵׁ֖י	'an.Shei	H376	HNcmpc	(the) people of
יָבֵ֣ישׁ	ya.Veish	H3003	HNp	Jabesh
גִּלְעָ֑ד	gil.'Ad	H1568	HNp	Gilead
וַ/יֹּ֣אמֶר	va/i.Yo.mer	H559	HC/Vqw3ms	and/ he said
אֲלֵי/הֶ֗ם	'a.lei./Hem	H413	HR/Sp3mp	to/ them
בְּרֻכִ֤ים	be.ru.Khim	H1288	HVqsmpa	(be) blessed
אַתֶּם֙	'a.Tem	H859	HPp2mp	you
לַֽ/יהוָ֔ה	la./Yah.weh	H3068	HR/Np	by/ Yahweh
אֲשֶׁ֨ר	'a.Sher	H834	HTr	that
עֲשִׂיתֶ֜ם	'a.si.Tem	H6213	HVqp2mp	you have done
הַ/חֶ֣סֶד	ha./Che.sed	H2617	HTd/Ncmsa	the/ loyalty
הַ/זֶּ֗ה	ha./Zeh	H2088	HTd/Pdxms	(the)/ this
עִם	'im-	H5973	HR	with
אֲדֹֽנֵי/כֶם֙	'a.do.nei./Khem	H113	HNcmpc/Sp2mp	lord(s)/ your
עִם	'im-	H5973	HR	with
שָׁא֔וּל	sha.'Ul	H7586	HNp	Saul
וַֽ/תִּקְבְּר֖וּ	va./tik.be.Ru	H6912	HC/Vqw2mp	and/ you have buried
אֹתֽ/וֹ	'o.T/o	H853	HTo/Sp3ms	(obj.)/ him

הפניות שטרונג

H113 — אָדוֹן (ʼâdôwn, aw-done'): או (מקוצר) אָדֹן (ʼâdôn); משורש בלתי־מתועד (שמשמעותו לשלוט); ריבון, כלומר שליט (אנושי או אלוהי)
H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H582 — אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh, en-oshe'): מ־אָנַשׁ (ʼânash) [H605]; כראוי, בן־תמותה (ולפיכך שונה מן אָדָם (ʼâdâm) [H120] המכובד יותר); מכאן; אדם באופן כללי (ביחיד או כשם קיבוצי)
H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H859 — אַתָּה (ʼattâh, at-taw'): או (מקוצר); אַתָּ (ʼattâ); או אַת (ʼath); נקבה (חריגה) לפעמים אַתִּי (ʼattîy); רבים זכר אַתֶּם (ʼattem); נקבה אַתֶּן (ʼatten); או אַתֵּנָה (ʼattênâh); או אַתֵּנָּה (ʼattênnâh); כינוי גוף ראשוני בגוף השני; אַתָּה ואותך, או (ברבים) אַתֶּם ואתכם
H1288 — בָרַךְ (bârak, baw-rak'): שורש קדום; לכרוע ברך; ומכאן, בהשאלה, לברך את אלוהים (כמעשה של הערצה והשתחוויה), ולהפך — לברך את האדם (כהענקת טובה); וכן (בלשון סגי נהור, כלשון נקייה) לקלל (את אלוהים או את המלך, כמעשה בגידה)
H1568 — גִּלְעָד (Gilʻâd, ghil-awd'): כנראה מן גַּלְעֵד (Galʻêd) [H1567]; גלעד, אזור ממזרח לירדן; וכן שמם של שלושה ישראלים
H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
H2617 — חֵסֵד (chêçêd, kheh'-sed): מן חָסַד (châçad) [H2616]; חסד, נדיבות וטוב לב; ומכאן במשתמע (כלפי אלוהים) חסידות ויראת שמים; לעיתים רחוקות (בהוראה הפוכה) תוכחה וחרפה, או (בהוראה סובייקטיבית) יופי
H3003 — יָבֵשׁ (Yâbêsh, yaw-bashe'): זהה ל־יָבֵשׁ (yâbêsh) [H3002] (גם יָבֵישׁ (Yâbêysh); לעיתים קרובות בתוספת גִּלְעָד (Gilʻâd) [H1568], כלומר Jabesh of Gilad); יבש, שמו של איש מישראל ושל מקום בארץ ישראל
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H4397 — מֲלְאָךְ (mălʼâk, mal-awk'): משורש בלתי משומש שמשמעו לשלוח כשליח; שליח; ובמיוחד שליחו של אלוהים, כלומר מלאך (וגם נביא, כהן או מורה)
H5973 — עִם (ʻim, eem): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; תואר פועל או מילת יחס: עִם (כלומר בְּצֵרוּף עִם), בשימושים מגוונים; ובמיוחד — בְּשָׁוֶה עִם; לעיתים קרובות עם תחילית של מילת יחס (ואז בדרך כלל אינה באה לידי ביטוי באנגלית)
H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר
H6912 — קָבַר (qâbar, kaw-bar'): שורש קדום; לקבור
H7586 — שָׁאוּל (Shâʼûwl, shaw-ool'): בינוני סביל של שָׁאַל (shâʼal) [H7592]; נשאל; שאול, שמם של אדומי אחד ושל שני ישראלים
H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

בְּרֻכִ֤ים — שמואל א 23:21, שמואל א 24:20, שמואל א 25:32-33, תהלים 115:15

הפניות הדדיות (6): בראשית 14:18, בראשית 14:19, שופטים 21:8, שמואל א 31:13, שמואל ב 21:12, תהלים 141:6

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: תבונה מול פזיזות
Torrey’s: קבורה
Nave's: חברון; יהודה; הכרת טובה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל ב › פרק 2 › פסוק 5

שמואל ב 2:5

תוכן עניינים

שמואל ב 2:5

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

שמואל ב 2:5

שמואל ב 2:5

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש