כתבי הקודש > שמואל א > פרק 31 > פסוק 13

שמואל א 31:13

← שמואל א 31:12	שמואל א 31:13 (MT)	שמואל ב 1:1 →
וַיָּק֜וּמוּ כָּל אִ֣ישׁ חַיִל֮ וַיֵּלְכ֣וּ כָל הַלַּיְלָה֒ וַיִּקְח֞וּ אֶת גְּוִיַּ֣ת שָׁא֗וּל וְאֵת֙ גְּוִיֹּ֣ת בָּנָ֔יו מֵחוֹמַ֖ת בֵּ֣ית שָׁ֑ן וַיָּבֹ֣אוּ יָבֵ֔שָׁה וַיִּשְׂרְפ֥וּ אֹתָ֖ם שָֽׁם׃	וַיִּקְחוּ֙ אֶת עַצְמֹ֣תֵיהֶ֔ם וַיִּקְבְּר֥וּ תַֽחַת הָאֶ֖שֶׁל בְּיָבֵ֑שָׁה וַיָּצֻ֖מוּ שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃	וַיְהִ֗י אַֽחֲרֵי֙ מ֣וֹת שָׁא֔וּל וְדָוִ֣ד שָׁ֔ב מֵהַכּ֖וֹת אֶת הָעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֧שֶׁב דָּוִ֛ד בְּצִקְלָ֖ג יָמִ֥ים שְׁנָֽיִם׃

נוסח הפסוק

MT

וַיִּקְחוּ֙^H3947 אֶת^H853 עַצְמֹ֣תֵיהֶ֔ם^H6106 וַיִּקְבְּר֥וּ^H6912 תַֽחַת^H8478 הָאֶ֖שֶׁל^H815 בְּיָבֵ֑שָׁה^H3003 וַיָּצֻ֖מוּ^H6684 שִׁבְעַ֥ת^H7651 יָמִֽים׃^H3117

המקור העברי

וַיִּקְחוּ אֶת־עַצְמֹתֵיהֶם וַיִּקְבְּרוּ תַחַת־הָאֶשֶׁל בְּיָבֵשָׁה וַיָּצֻמוּ שִׁבְעַת יָמִים׃ פ

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יִּקְחוּ֙	va/i.yik.Chu	H3947	HC/Vqw3mp	and/ they took
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
עַצְמֹ֣תֵי/הֶ֔ם	'atz.Mo.tei./Hem	H6106	HNcfpc/Sp3mp	bones/ their
וַ/יִּקְבְּר֥וּ	va/i.yik.be.Ru	H6912	HC/Vqw3mp	and/ they buried (them)
תַֽחַת	ta.chat-	H8478	HR	under
הָ/אֶ֖שֶׁל	ha./'E.shel	H815	HTd/Ncmsa	the/ tamarisk tree
בְּ/יָבֵ֑שָׁ/ה	be./ya.Ve.sha/h	H3003	HR/Np/Sd	at/ Jabesh/ (towards)
וַ/יָּצֻ֖מוּ	va/i.ya.Tzu.mu	H6684	HC/Vqw3mp	and/ they fasted
שִׁבְעַ֥ת	shiv.'At	H7651	HAcmsc	seven
יָמִֽים	ya.Mim	H3117	HNcmpa	days

הפניות שטרונג

H815 — אֵשֶׁל (ʼêshel, ay'-shel): משורש שמשמעותו אינה ודאית; עץ אשל; בהרחבה, חורשה מכל סוג שהוא
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H3003 — יָבֵשׁ (Yâbêsh, yaw-bashe'): זהה ל־יָבֵשׁ (yâbêsh) [H3002] (גם יָבֵישׁ (Yâbêysh); לעיתים קרובות בתוספת גִּלְעָד (Gilʻâd) [H1568], כלומר Jabesh of Gilad); יבש, שמו של איש מישראל ושל מקום בארץ ישראל
H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
H3947 — לָקַח (lâqach, law-kakh'): שורש קדום; לקחת (במגוון הרחב ביותר של שימושים)
H6106 — עֶצֶם (ʻetsem, eh'tsem): מן עָצַם (ʻâtsam) [H6105]; עצם (על שם חוזקה); בהרחבה, הגוף; ובהשאלה, המהות, כלומר (בשימוש כינויי) עצמו, אותו עצמו
H6684 — צוּם (tsûwm, tsoom): שורש קדום; לכסות (את הפה), כלומר לצום
H6912 — קָבַר (qâbar, kaw-bar'): שורש קדום; לקבור
H7651 — שֶׁבַע (shebaʻ, sheh'-bah): או (זכר) (שִׁבְעָה (shibʻâh)); מן שָׁבַע (shâbaʻ) [H7650]; מספר מונה קדום; שבע (כמספר הקדוש והשלם); וגם (כתואר הפועל) שבע פעמים; מכאן, במשתמע, שבוע; ובהרחבה, מספר בלתי מוגדר
H8478 — תַּחַת (tachath, takh'-ath): מן הזהה לתּוֹחַ (Tôwach) [H8430]; התחתית (על שום היותה שקועה); בשימוש תיאורי בלבד, מתחת (לעיתים קרובות עם תחילית של מילת יחס: מתחת ל־), תמורת, במקום, וכדומה

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

וַיָּצֻ֖מוּ שִׁבְעַ֥ת — בראשית 50:10
עַצְמֹ֣תֵיהֶ֔ם — בראשית 35:8, שמואל ב 2:4-5, שמואל ב 21:12-14

הפניות הדדיות (2): תהלים 32:3, תהלים 108:12

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: המתים; התמכרות לתאוות—הכחשה עצמית
Torrey’s: קבורה; צום
Nave's: קבורה; צום; יָבֵשׁ גִּלְעָד; יְהוֹנָתָן; אבלות; שבע

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 31 › פסוק 13

שמואל א 31:13

תוכן עניינים

שמואל א 31:13

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

שמואל א 31:13

שמואל א 31:13

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש