כתבי הקודש > מלכים א > פרק 14 > פסוק 6

מלכים א 14:6

← מלכים א 14:5	מלכים א 14:6 (MT)	מלכים א 14:7 →
וַיהוָ֞ה אָמַ֣ר אֶל אֲחִיָּ֗הוּ הִנֵּ֣ה אֵ֣שֶׁת יָרָבְעָ֡ם בָּאָ֣ה לִדְרֹשׁ֩ דָּבָ֨ר מֵעִמְּךָ֤ אֶל בְּנָהּ֙ כִּֽי חֹלֶ֣ה ה֔וּא כָּזֹ֥ה וְכָזֶ֖ה תְּדַבֵּ֣ר אֵלֶ֑יהָ וִיהִ֣י כְבֹאָ֔הּ וְהִ֖יא מִתְנַכֵּרָֽה׃	וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אֲחִיָּ֜הוּ אֶת ק֤וֹל רַגְלֶ֙יהָ֙ בָּאָ֣ה בַפֶּ֔תַח וַיֹּ֕אמֶר בֹּ֖אִי אֵ֣שֶׁת יָרָבְעָ֑ם לָ֣מָּה זֶּ֗ה אַ֚תְּ מִתְנַכֵּרָ֔ה וְאָ֣נֹכִ֔י שָׁל֥וּחַ אֵלַ֖יִךְ קָשָֽׁה׃	לְכִ֞י אִמְרִ֣י לְיָרָבְעָ֗ם כֹּֽה אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֛עַן אֲשֶׁ֥ר הֲרִימֹתִ֖יךָ מִתּ֣וֹךְ הָעָ֑ם וָאֶתֶּנְךָ֣ נָגִ֔יד עַ֖ל עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

נוסח הפסוק

MT

וַיְהִי֩^H1961 כִשְׁמֹ֨עַ^H8085 אֲחִיָּ֜הוּ^H281 אֶת^H853 ק֤וֹל^H6963 רַגְלֶ֙יהָ֙^H7272 בָּאָ֣ה^H935 בַפֶּ֔תַח^H6607 וַיֹּ֕אמֶר^H559 בֹּ֖אִי^H935 אֵ֣שֶׁת^H802 יָרָבְעָ֑ם^H3379 לָ֣מָּה^H4100 זֶּ֗ה^H2088 אַ֚תְּ^H859 מִתְנַכֵּרָ֔ה^H5234 וְאָ֣נֹכִ֔י^H595 שָׁל֥וּחַ^H7971 אֵלַ֖יִךְ^H413 קָשָֽׁה׃^H7186

המקור העברי

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲחִיָּהוּ אֶת־קֹול רַגְלֶיהָ בָּאָה בַפֶּתַח וַיֹּאמֶר בֹּאִי אֵשֶׁת יָרָבְעָם לָמָּה זֶּה אַתְּ מִתְנַכֵּרָה וְאָנֹכִי שָׁלוּחַ אֵלַיִךְ קָשָׁה׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יְהִי֩	va/y.Hi	H1961	HC/Vqw3ms	and/ it was
כִ/שְׁמֹ֨עַ	khi/sh.Mo.a'	H8085	HR/Vqc	when/ heard
אֲחִיָּ֜הוּ	'a.chi.Ya.hu	H281	HNp	Ahijah
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
ק֤וֹל	Kol	H6963	HNcmsc	(the) sound of
רַגְלֶ֨י/הָ֙	rag.Lei./ha	H7272	HNcfdc/Sp3fs	feet/ her
בָּאָ֣ה	ba.'Ah	H935	HVqrfsa	coming
בַ/פֶּ֔תַח	va./Pe.tach	H6607	HRd/Ncmsa	in the/ entrance
וַ/יֹּ֕אמֶר	va/i.Yo.mer	H559	HC/Vqw3ms	and/ he said
בֹּ֖אִי	Bo.'i	H935	HVqv2fs	come
אֵ֣שֶׁת	'E.shet	H802	HNcfsc	O wife of
יָרָבְעָ֑ם	ya.ra.ve.'Am	H3379	HNp	Jeroboam
לָ֣/מָּה	La./mah	H4100	HR/Ti	(to)/ why?
זֶּ֗ה	Zeh	H2088	HPdxms	this
אַ֚תְּ	'at	H859	HPp2fs	(are) you
מִתְנַכֵּרָ֔ה	mit.na.ke.Rah	H5234	HVtrfsa	acting as a stranger
וְ/אָ֣נֹכִ֔י	ve./'A.no.Khi	H595	HC/Pp1cs	and/ I
שָׁל֥וּחַ	sha.Lu.ach	H7971	HVqsmsa	(have been) sent
אֵלַ֖יִ/ךְ	'e.La.yi/kh	H413	HR/Sp2fs	to/ you
קָשָֽׁה	ka.Shah	H7186	HAafsa	hard

הפניות שטרונג

H281 — אֲחִיָּה (ʼĂchîyâh, akh-ee-yaw): או (מורחב) אֲחִיָּהוּ (ʼĂchîyâhûw) ; מן אָח (ʼâch) [H251] ומן יָהּ (Yâhh) [H3050]; אח (כלומר, עובד) של יה; אֲחִיָּה, שמם של תשעה ישראלים
H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H595 — אָנֹכִי (ʼânôkîy, aw-no-kee'): לעיתים, ; כינוי קדום; אני
H802 — אִשָּׁה (ʼishshâh, ish-shaw'): נקבה של אִישׁ (ʼîysh) [H376] או אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582]; רבים חריג, נָשִׁים (nâshîym);(משמשת באותו מובן רחב כמו אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582]); אישה
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H859 — אַתָּה (ʼattâh, at-taw'): או (מקוצר); אַתָּ (ʼattâ); או אַת (ʼath); נקבה (חריגה) לפעמים אַתִּי (ʼattîy); רבים זכר אַתֶּם (ʼattem); נקבה אַתֶּן (ʼatten); או אַתֵּנָה (ʼattênâh); או אַתֵּנָּה (ʼattênnâh); כינוי גוף ראשוני בגוף השני; אַתָּה ואותך, או (ברבים) אַתֶּם ואתכם
H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
H3379 — יָרׇבְעָם (Yârobʻâm, yaw-rob-awm'): מ־רִיב (rîyb) [H7378] ומ־עַם (ʻam) [H5971]; (ה)עם יריב; יָרָבְעָם, שמם של שני מלכים ישראלים
H4100 — מָה (mâh, maw): או מַה (mah); או מָ (mâ); או מַ (ma); גם מֶה (meh); חלקיק יסודי; במובן המדויק, מילת שאלה: מה? (ובכלל זה איך? מדוע? מתי?); אך גם מילת קריאה: מה! (ובכלל זה כמה!), או בהוראה סתמית: מה (ובכלל זה כל אשר, ואף בהוראת זיקה: אשר, מה ש־); לעיתים קרובות בא עם אותיות תחיליות במשמעויות תיאוריות או מקשרות שונות
H5234 — נָכַר (nâkar, naw-kar'): שורש קדום; בעיקרו, לבחון בדקדוק, כלומר להתבונן בעיון; ומכאן (כשמשתמעת הכרה), להכיר, להיות מיודע עם, לדאוג ל־, לכבד, לרחוש יראת כבוד, או (כשמשתמעת חשדנות), להתעלם, לא לשים לב, להתנכר, לדחות, להפקיר, להעמיד פנים (כאילו אינו יודע או מתכחש)
H6607 — פֶּתַח (pethach, peh'-thakh): מן פָּתַח (pâthach) [H6605]; פֶּתַח (כפשוטו), כלומר דלת (שער) או מבוא
H6963 — קוֹל (qôwl, kole): או קֹל (qôl); משורש שאינו בשימוש שמשמעו לקרוא בקול; קול או צליל
H7186 — קָשֶׁה (qâsheh, kaw-sheh'): מ־קָשָׁה (qâshâh) [H7185]; קשה, חמור (ביישומים שונים)
H7272 — רֶגֶל (regel, reh'-gel): מן רָגַל (râgal) [H7270]; רגל (כאיבר שבו הולכים); מכאן, פסיעה; ובלשון נקייה — אברי המין
H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים)
H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

שָׁל֥וּחַ — שמואל א 15:16, שמואל א 15:26, שמואל א 28:18, מלכים א 13:20-22, מלכים א 14:10-11, מלכים א 20:42, מלכים א 21:18-24, מלכים א 22:8, ירמיה 21:2-7, יחזקאל 2:4-5, דניאל 4:16-22, דניאל 4:16-22, דניאל 5:17-28, הבשורה על פי מרקוס 14:21
אֵ֣שֶׁת — איוב 5:13, תהלים 33:10
מִתְנַכֵּרָ֔ה — מלכים א 14:2, מלכים א 14:5, יחזקאל 14:3-5, יחזקאל 14:7-8, הבשורה על פי לוקאס 20:20-23, מעשי השליחים 5:3-5, מעשי השליחים 5:9-10, האיגרת אל העברים 4:13

הפניות הדדיות (4): מלכים א 1:45, מלכים ב 1:16, מלכים ב 6:32, הושע 6:5

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Nave's: אבִיה; שקר; ירבעם; נבואה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מלכים א › פרק 14 › פסוק 6

מלכים א 14:6

תוכן עניינים

מלכים א 14:6

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

מלכים א 14:6

מלכים א 14:6

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש