• H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל (EN)
• H518 — אִם (ʼim, eem): חלקיק ראשוני; משמש בהיקף רחב מאוד: כמילת הצבעה — הֵן!; כמילת שאלה — האם?; או כמילת תנאי — אם, אף כי; וגם: הלוואי!, כאשר; ומכאן, בהוראה שלילית — לא (EN)
• H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת) (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים) (EN)
• H1706 — דְּבַשׁ (dᵉbash, deb-ash'): משורש בלתי משומש שפירושו להיות דביק; דבש (על שם דביקותו); ובהשאלה, נופת או עסיס מרוכז (EN)
• H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם (EN)
• H2063 — זֹאת (zôʼth, zothe'): נקבה חריגה של זֶה (zeh) [H2089]; זאת (משמש לעיתים קרובות כתואר הפועל) (EN)
• H2100 — זוּב (zûwb, zoob): שורש קדום; לזוב, לזרום בחופשיות (כמים), כלומר (בייחוד) לסבול מזיבה (הפרשה מינית); בהשאלה, להימק ולכלות; וכן לגלוש על גדותיו (EN)
• H2461 — חָלָב (châlâb, khaw-lawb'): מאותו מקור כמו חֶלֶב (cheleb) [H2459]; חלב (כשומן הבקר, כלומר מיטב תנובתו) (EN)
• H2654 — חָפֵץ (châphêts, khaw-fates'): שורש קדום; בעצם, לנטות אל; מכאן (במובן מילולי, אך לעיתים רחוקות) לכופף; ובהשאלה, למצוא חפץ ב־, לחשוק, לרצות (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• הָאָ֣רֶץ — במדבר 13:27
• חָפֵ֥ץ — דברים 10:15, שמואל ב 15:25-26, שמואל ב 22:20, מלכים א 10:9, תהלים 22:9, תהלים 147:10-11, ישעיה 62:4, ירמיה 32:41, צפניה 3:17, האיגרת אל הרומאים 8:31

הפניות הדדיות (9): שמות 3:8, שמות 33:3, דברים 1:21, דברים 27:3, יהושע 14:12, מלכים ב 18:32, תהלים 44:4, ירמיה 2:7, יחזקאל 20:6

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: כָּלֵב; כנען, ארץ; אמונה וכפירה; יהושע, יהושוע או הושע
• Torrey’s: מתנות אלוהים; שמחת אלוהים בעמו
• Nave's: כָּלֵב; כנען; אומץ לב; הכרעה; מרי באלוהים; אמונה; שלטון; ישראל; יהושע; דוחות הרוב והמיעוט; שמועות; צרה