נחמיה 8:6

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > נחמיה > פרק 8 > פסוק 6

נחמיה 8:6


← נחמיה 8:5 נחמיה 8:6 (MT) נחמיה 8:7 →
וַיִּפְתַּ֨ח עֶזְרָ֤א הַסֵּ֙פֶר֙ לְעֵינֵ֣י כָל הָעָ֔ם כִּֽי מֵעַ֥ל כָּל הָעָ֖ם הָיָ֑ה וּכְפִתְח֖וֹ עָֽמְד֥וּ כָל הָעָֽם׃
וַיְבָ֣רֶךְ עֶזְרָ֔א אֶת יְהוָ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים הַגָּד֑וֹל וַיַּֽעֲנ֨וּ כָל הָעָ֜ם אָמֵ֤ן׀ אָמֵן֙ בְּמֹ֣עַל יְדֵיהֶ֔ם וַיִּקְּד֧וּ וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ֛ לַיהוָ֖ה אַפַּ֥יִם אָֽרְצָה׃
וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין עַקּ֡וּב שַׁבְּתַ֣י׀ הֽוֹדִיָּ֡ה מַעֲשֵׂיָ֡ה קְלִיטָ֣א עֲזַרְיָה֩ יוֹזָבָ֨ד חָנָ֤ן פְּלָאיָה֙ וְהַלְוִיִּ֔ם מְבִינִ֥ים אֶת הָעָ֖ם לַתּוֹרָ֑ה וְהָעָ֖ם עַל עָמְדָֽם׃

נוסח הפסוק

MT

וַיְבָ֣רֶךְH1288 עֶזְרָ֔אH5830 אֶתH853 יְהוָ֥הH3068 הָאֱלֹהִ֖יםH430 הַגָּד֑וֹלH1419 וַיַּֽעֲנ֨וּH6030 כָלH3605 הָעָ֜םH5971 אָמֵ֤ן׀H543 אָמֵן֙H543 בְּמֹ֣עַלH4607 יְדֵיהֶ֔םH3027 וַיִּקְּד֧וּH6915 וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ֛H7812 לַיהוָ֖הH3068 אַפַּ֥יִםH639 אָֽרְצָה׃H776


המקור העברי

וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֶת־יְהוָה הָאֱלֹהִים הַגָּדֹול וַיַּעֲנוּ כָל־הָעָם אָמֵן ׀ אָמֵן בְּמֹעַל יְדֵיהֶם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ לַיהוָה אַפַּיִם אָרְצָה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יְבָ֣רֶךְ
va/y.Va.rekh H1288 HC/Vpw3ms and/ he blessed
עֶזְרָ֔א
'ez.Ra' H5830 HNp Ezra
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
יְהוָ֥ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
הָ/אֱלֹהִ֖ים
ha./'E.lo.Him H430 HTd/Ncmpa (the)/ God
הַ/גָּד֑וֹל
ha./ga.Dol H1419 HTd/Aamsa (the)/ great
וַ/יַּֽעֲנ֨וּ
va/i.ya.'a.Nu H6030 HC/Vqw3mp and/ they answered
כָל
khol- H3605 HNcmsc all
הָ/עָ֜ם
ha./'Am H5971 HTd/Ncmsa the/ people
אָמֵ֤ן
'a.Men H543 HD amen
אָמֵן֙
'a.Men H543 HD amen
בְּ/מֹ֣עַל
be./Mo.'al H4607 HR/Ncmsc in/ (the) raising of
יְדֵי/הֶ֔ם
ye.dei./Hem H3027 HNcbdc/Sp3mp hands/ their
וַ/יִּקְּד֧וּ
va/i.yi.ke.Du H6915 HC/Vqw3mp and/ they bowed low
וַ/יִּשְׁתַּחֲוֻּ֛
va/i.yish.ta.cha.Vu H7812 HC/Vtw3mp and/ they bowed down
לַ/יהוָ֖ה
la./Yah.weh H3068 HR/Np to/ Yahweh
אַפַּ֥יִם
'a.Pa.yim H639 HNcmda face
אָֽרְצָ/ה
'A.re.tza/h H776 HNcbsa/Sd (the) ground/ towards
הפניות שטרונג
  • H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
  • H543 — אָמֵן (ʼâmên, aw-mane'): מ־אָמַן (ʼâman) [H539]; נאמן, יציב; כשם מופשט: נאמנות; כתואר הפועל: אכן, באמת
  • H639 — אַף (ʼaph, af): מן אָנַף (ʼânaph) [H599]; במובנו המקורי, האף או הנחיר; ומכאן, הפנים, ולעתים אדם; וגם (מן הנשימה המהירה שבסערת הרגש) חרון אף
  • H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1288 — בָרַךְ (bârak, baw-rak'): שורש קדום; לכרוע ברך; ומכאן, בהשאלה, לברך את אלוהים (כמעשה של הערצה והשתחוויה), ולהפך — לברך את האדם (כהענקת טובה); וכן (בלשון סגי נהור, כלשון נקייה) לקלל (את אלוהים או את המלך, כמעשה בגידה)
  • H1419 — גָּדוֹל (gâdôwl, gaw-dole'): או גָּדֹל (gâdôl); (מקוצר) מן גָּדַל (gâdal) [H1431]; גדול (בכל מובן); ומכאן, מבוגר יותר; וגם יהיר, חצוף
  • H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H4607 — מֹעַל (môʻal, mo'-al): מ־עָלָה (ʻâlâh) [H5927]; הרמה (של הידיים)
  • H5830 — עֶזְרָא (ʻEzrâʼ, ez-raw'): צורה חלופית של עֶזְרָה (ʻezrâh) [H5833]; עֶזְרָא, ישראלי
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H6030 — עָנָה (ʻânâh, aw-naw'): שורש קדום; בעיקרו, להתבונן או (בדרך כלל) לשים לב, כלומר לתת את הדעת; ומכאן, להשיב; בהרחבה, לפצות פה ולדבר; ובמיוחד לשיר, לרנן, להעיד, להכריז
  • H6915 — קָדַד (qâdad, kaw-dad'): שורש קדום; להתכווץ, כלומר לכופף או לְקוֹד בגוף (או בצוואר) כאות כבוד
  • H7812 — שָׁחָה (shâchâh, shaw-khaw'): שורש ראשוני; להשפיל, כלומר להשתטח ארצה (ובייחוד בבניין החוזר, כאות כבוד למלכות או לאלוהים)

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › נחמיה › פרק 8 › פסוק 6