איכה 5:7
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
English EN · Español ES · Português PT · עברית HE · العربية AR · Русский RU · Deutsch DE · Français FR · 中文 ZH · தமிழ் TA
כתבי הקודש > איכה > פרק 5 > פסוק 7
איכה 5:7
| ← איכה 5:6 | איכה 5:7 (MT) | איכה 5:8 → |
|---|---|---|
מִצְרַ֙יִם֙ נָתַ֣נּוּ יָ֔ד אַשּׁ֖וּר לִשְׂבֹּ֥עַֽ לָֽחֶם׃
|
אֲבֹתֵ֤ינוּ חָֽטְאוּ֙ אינם אנחנו עֲוֹנֹתֵיהֶ֥ם סָבָֽלְנוּ׃
|
עֲבָדִים֙ מָ֣שְׁלוּ בָ֔נוּ פֹּרֵ֖ק אֵ֥ין מִיָּדָֽם׃
|
נוסח הפסוק
MTמספרי שטרונג הם של המקור עצמו (קודקס לנינגרד, מתויגים בידי MorphHB/OSHB), ולא יישורנוסח המסורה — קודקס לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) באמצעות Open Scriptures Hebrew Bible (MorphHB, CC BY 4.0, github.com/openscriptures/morphhb), כאשר Translators Amalgamated Hebrew OT מ־STEPBible.org (CC BY 4.0) מספק את הניקוד, הפיסוק ונתוני הלימוד לכל מילה. מוצג כפי שהמקור מחלק אותו: המקף (maqqef) וסימוני הפסקה פתוחה/סתומה עדיין אינם נכללים.
אֲבֹתֵ֤ינוּH1 חָֽטְאוּ֙H2398 אינםH369 אנחנוH587 עֲוֹנֹתֵיהֶ֥םH5771 סָבָֽלְנוּ׃H5445
המקור העברימקור: Westminster Leningrad Codex (MorphHB), TAHOT (Tyndale House)
אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ [אֵינָם כ] (וְאֵינָם ק) [אֲנַחְנוּ כ] (וַאֲנַחְנוּ ק) עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
אֲבֹתֵ֤י/נוּ |
'a.vo.Tei./nu | H1 | HNcmpc/Sp1cp | ancestors/ our |
חָֽטְאוּ֙ |
cha.te.'U | H2398 | HVqp3cp | they sinned |
[אינ/ם כ] (וְ/אֵינָ֔/ם ק) |
[ʼayin כ] (ve./ei.na/m ק) | H369 כ | [HTn/Sp3mp כ] (HC/Ncmsc/Sp3mp ק) | (and/ not (are)/ they ק) |
[אנחנו כ] (וַ/אֲנַ֖חְנוּ ק) |
[ʼănachnûw כ] (va./'a.nach.nu ק) | H587 כ | [HPp1cp כ] (HC/Pp1bp ק) | (and/ we ק) |
עֲוֺנֹתֵי/הֶ֥ם |
'a.vo.no.tei./Hem | H5771 | HNcbpc/Sp3mp | iniquities/ their |
סָבָֽלְנוּ |
sa.Val.nu | H5445 | HVqp1cp | we have borne |
הפניות שטרונג
- H1 — אָב (ʼâb, awb): מילה ראשונית; אב, בשימוש מילולי וישיר, או מושאל ורחוק
- H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה
- H587 — אֲנַחְנוּ (ʼănachnûw, an-akh'-noo): כנראה מן אָנֹכִי (ʼânôkîy) [H595]; אנחנו
- H2398 — חָטָא (châṭâʼ, khaw-taw'): שורש קדום; במובן המדויק: להחטיא (את המטרה); ומכאן (בהשאלה ובאופן כללי) לחטוא; במשתמע: לאבד (זכות), לחסור, לכפר, לשוב בתשובה, (בבניין הגורם) להתעות, להרשיע
- H5445 — סָבַל (çâbal, saw-bal'): שורש קדום; לשאת משא (כפשוטו או בהשאלה), או (בבניין החוזר) להיות לטורח; ובמיוחד, להיות הרה
- H5771 — עָוֺן (ʻâvôn, aw-vone'): או עָווֹן (ʻâvôwn); (מלכים ב׳ 7:9; תהילים 51:5 (אֲבַד (ʼăbad) [H7])), מ־עָוָה (ʻâvâh) [H5753]; עַוְלָה, כלומר רוע (מוסרי)
מראי מקוםהפניות מקבילות מתוך «אוצר ידיעת הכתובים» (TSKe), נחלת הכלל. חלוקת מילות המפתח היא של עורכיו, ואינה בחירה שלנו.
הפניות צולבות לפסוק
- והם — בראשית 42:13, בראשית 42:36, איוב 7:8, איוב 7:21, ירמיה 31:15, זכריה 1:5
- אֲבֹתֵ֤ינוּ — שמות 20:5, ירמיה 16:12, ירמיה 31:29, יחזקאל 18:2, הבשורה על פי מתי 23:32-36
הפניות הדדיות (9): מלכים ב 22:13, דברי הימים ב 29:6, דברי הימים ב 29:9, עזרא 9:7, נחמיה 1:6, ירמיה 3:25, יחזקאל 16:58, יחזקאל 18:19, זכריה 1:2
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין