כתבי הקודש > ירמיה > פרק 30 > פסוק 20

ירמיה 30:20

← ירמיה 30:19	ירמיה 30:20 (MT)	ירמיה 30:21 →
וְיָצָ֥א מֵהֶ֛ם תּוֹדָ֖ה וְק֣וֹל מְשַׂחֲקִ֑ים וְהִרְבִּתִים֙ וְלֹ֣א יִמְעָ֔טוּ וְהִכְבַּדְתִּ֖ים וְלֹ֥א יִצְעָֽרוּ׃	וְהָי֤וּ בָנָיו֙ כְּקֶ֔דֶם וַעֲדָת֖וֹ לְפָנַ֣י תִּכּ֑וֹן וּפָ֣קַדְתִּ֔י עַ֖ל כָּל לֹחֲצָֽיו׃	וְהָיָ֨ה אַדִּיר֜וֹ מִמֶּ֗נּוּ וּמֹֽשְׁלוֹ֙ מִקִּרְבּ֣וֹ יֵצֵ֔א וְהִקְרַבְתִּ֖יו וְנִגַּ֣שׁ אֵלָ֑י כִּי֩ מִ֨י הוּא זֶ֜ה עָרַ֧ב אֶת לִבּ֛וֹ לָגֶ֥שֶׁת אֵלַ֖י נְאֻם יְהוָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וְהָי֤וּ^H1961 בָנָיו֙^H1121 כְּקֶ֔דֶם^H6924 וַעֲדָת֖וֹ^H5712 לְפָנַ֣י^H6440 תִּכּ֑וֹן^H3559 וּפָ֣קַדְתִּ֔י^H6485 עַ֖ל^H5921 כָּל^H3605 לֹחֲצָֽיו׃^H3905

המקור העברי

וְהָיוּ בָנָיו כְּקֶדֶם וַעֲדָתֹו לְפָנַי תִּכֹּון וּפָקַדְתִּי עַל כָּל־לֹחֲצָיו׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וְ/הָי֤וּ	ve./ha.Yu	H1961	HC/Vqq3cp	and/ they will be
בָנָי/ו֙	va.Na/v	H1121	HNcmpc/Sp3ms	children/ its
כְּ/קֶ֔דֶם	ke./Ke.dem	H6924	HR/Ncmsa	like/ long ago
וַ/עֲדָת֖/וֹ	va./'a.da.T/o	H5712	HC/Ncfsc/Sp3ms	and/ congregation/ its
לְ/פָנַ֣/י	le./fa.Na/i	H6440	HR/Ncbpc/Sp1cs	(to)/ before/ me
תִּכּ֑וֹן	ti.Kon	H3559	HVNi3fs	it will be established
וּ/פָ֣קַדְתִּ֔י	u./Fa.kad.Ti	H6485	HC/Vqq1cs	and/ I will visit (judgment)
עַ֖ל	'al	H5921	HR	on
כָּל	kol-	H3605	HNcmsc	all
לֹחֲצָֽי/ו	lo.cha.Tza/v	H3905	HVqrmpc/Sp3ms	(those who) oppress/ it

הפניות שטרונג

H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
H3559 — כּוּן (kûwn, koon): שורש ראשוני; במובן המדויק: להיות זקוף (כלומר לעמוד ניצב); ומכאן (בהוראה גורמת) להקים, במגוון רחב של שימושים, בין מילוליים (לכונן, לקבוע, להכין, להחיל) ובין מושאלים (למנות, לוודא, להכשיר או להצליח)
H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
H3905 — לָחַץ (lâchats, law-khats'): שורש קדום; כפשוטו, ללחוץ, כלומר (בהשאלה) להציק, לדכא
H5712 — עֵדָה (ʻêdâh, ay-daw'): צורת נקבה של עֵד (ʻêd) [H5707] במובן המקורי של דבר קבוע; התכנסות קבועה (באופן ספציפי, קהל נאסף, או באופן כללי, משפחה או המון)
H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה)
H6485 — פָּקַד (pâqad, paw-kad'): שורש ראשוני; לפקוד (בכוונה טובה או עוינת); ובהשאלה: לפקח, למנות, להטיל תפקיד, לדאוג ל־, להיווכח בחסרונו, להפקיד וכדומה
H6924 — קֶדֶם (qedem, keh'-dem): או קֵדְמָה (qêdᵉmâh); מן קָדַם (qâdam) [H6923]; החזית, במקום (במוחלט – החלק הקדמי; ביחסי – המזרח) או בזמן (קדמוניות); משמש לעתים קרובות בתפקיד תואר הפועל (לפני, מקדם, מזרחה)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

וּפָ֣קַדְתִּ֔י — ישעיה 49:26, ישעיה 51:22, ירמיה 2:3, ירמיה 30:16, ירמיה 50:33-34
בָנָיו֙ — בראשית 17:5-9, תהלים 90:16-17, תהלים 102:19, תהלים 102:29, ישעיה 1:26-27, ירמיה 32:39

הפניות הדדיות (5): שמות 23:22, תהלים 147:13, ירמיה 33:7, זכריה 8:5, זכריה 10:8

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Torrey’s: עונשם של הרשעים
Nave's: ישראל, נבואות עליה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 30 › פסוק 20

ירמיה 30:20

תוכן עניינים

ירמיה 30:20

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ירמיה 30:20

ירמיה 30:20

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש