ירמיה 2:28

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 2 > פסוק 28

ירמיה 2:28


← ירמיה 2:27 ירמיה 2:28 (MT) ירמיה 2:29 →
אֹמְרִ֨ים לָעֵ֜ץ אָ֣בִי אַ֗תָּה וְלָאֶ֙בֶן֙ אַ֣תְּ ילדתני כִּֽי פָנ֥וּ אֵלַ֛י עֹ֖רֶף וְלֹ֣א פָנִ֑ים וּבְעֵ֤ת רָֽעָתָם֙ יֹֽאמְר֔וּ ק֖וּמָה וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ׃
וְאַיֵּ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֣יתָ לָּ֔ךְ יָק֕וּמוּ אִם יוֹשִׁיע֖וּךָ בְּעֵ֣ת רָעָתֶ֑ךָ כִּ֚י מִסְפַּ֣ר עָרֶ֔יךָ הָי֥וּ אֱלֹהֶ֖יךָ יְהוּדָֽה׃
לָ֥מָּה תָרִ֖יבוּ אֵלָ֑י כֻּלְּכֶ֛ם פְּשַׁעְתֶּ֥ם בִּ֖י נְאֻם יְהוָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וְאַיֵּ֤הH346 אֱלֹהֶ֙יךָ֙H430 אֲשֶׁ֣רH834 עָשִׂ֣יתָH6213 לָּ֔ךְ יָק֕וּמוּH6965 אִםH518 יוֹשִׁיע֖וּךָH3467 בְּעֵ֣תH6256 רָעָתֶ֑ךָH7451 כִּ֚יH3588 מִסְפַּ֣רH4557 עָרֶ֔יךָH5892 הָי֥וּH1961 אֱלֹהֶ֖יךָH430 יְהוּדָֽה׃H3063


המקור העברי

וְאַיֵּה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לָּךְ יָקוּמוּ אִם־יֹושִׁיעוּךָ בְּעֵת רָעָתֶךָ כִּי מִסְפַּר עָרֶיךָ הָיוּ אֱלֹהֶיךָ יְהוּדָה׃ ס

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/אַיֵּ֤ה
ve./'ai.Yeh H346 HC/Ti and/ where?
אֱלֹהֶ֨י/ךָ֙
'e.lo.Hei./kha H430 HNcmpc/Sp2ms (are) gods/ your
אֲשֶׁ֣ר
'a.Sher H834 HTr which
עָשִׂ֣יתָ
'a.Si.ta H6213 HVqp2ms you made
לָּ֔/ךְ
La/kh HR/Sp2fs for (the)/ yourself
יָק֕וּמוּ
ya.Ku.mu H6965 HVqj3mp let them arise
אִם
'im- H518 HC if
יוֹשִׁיע֖וּ/ךָ
yo.shi.'U./kha H3467 HVhi3mp/Sp2ms they will save/ you
בְּ/עֵ֣ת
be./'Et H6256 HR/Ncbsc at/ (the) time of
רָעָתֶ֑/ךָ
ra.'a.Te./kha H7451 HNcfsc/Sp2ms calamity/ your
כִּ֚י
ki H3588 HC for
מִסְפַּ֣ר
mis.Par H4557 HNcmsc (the) number of
עָרֶ֔י/ךָ
'a.Rei./kha H5892 HNcfpc/Sp2ms cities/ your
הָי֥וּ
ha.Yu H1961 HVqp3cp they are
אֱלֹהֶ֖י/ךָ
'e.lo.Hei./kha H430 HNcmpc/Sp2ms gods/ your
יְהוּדָֽה
ye.hu.Dah H3063 HNp O Judah
הפניות שטרונג
  • H346 — אַיֵּה (ʼayêh, ah-yay'): נגזר בהארכה מאַי (ʼay) [H335]; אַיֵּה? היכן?
  • H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
  • H518 — אִם (ʼim, eem): חלקיק ראשוני; משמש בהיקף רחב מאוד: כמילת הצבעה — הֵן!; כמילת שאלה — האם?; או כמילת תנאי — אם, אף כי; וגם: הלוואי!, כאשר; ומכאן, בהוראה שלילית — לא
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
  • H3467 — יָשַׁע (yâshaʻ, yaw-shah'): שורש קדום; בעיקרו, להיות פתוח, רחב או חופשי, כלומר (במשתמע) להיות בטוח; בבניין הגורם, לשחרר או להושיע
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H4557 — מִסְפָּר (miçpâr, mis-pawr'): מן סָפַר (çâphar) [H5608]; מספר, בין מוגדר (חשבוני) ובין בלתי מוגדר (רב, אין־מספר; מועט, מעטים); וגם (בהוראה מופשטת) סיפור
  • H5892 — עִיר (ʻîyr, eer): או (ברבים) עָר (ʻâr); או עָיַר (ʻâyar); (שופטים 10:4), מן עוּר (ʻûwr) [H5782]; עיר (מקום הנשמר בעֵרוּת או במשמר) במובן הרחב ביותר (אפילו מחנה בלבד או מוצב)
  • H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר
  • H6256 — עֵת (ʻêth, ayth): מן עַד (ʻad) [H5703]; זמן, עת; ובייחוד (בתפקיד תואר הפועל עם מילת יחס) עתה, כאשר, וכדומה
  • H6965 — קוּם (qûwm, koom): שורש קדום; לקום (בשימושים שונים: מילולי, מושאל, מוגבר וגורם)
  • H7451 — רַע (raʻ, rah): מ־רָעַע (râʻaʻ) [H7489]; רע, או (כשם עצם) רוע (בטבע או במוסר)

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 2 › פסוק 28