כתבי הקודש > ירמיה > פרק 10 > פסוק 18

ירמיה 10:18

← ירמיה 10:17	ירמיה 10:18 (MT)	ירמיה 10:19 →
אִסְפִּ֥י מֵאֶ֖רֶץ כִּנְעָתֵ֑ךְ ישבתי בַּמָּצֽוֹר׃	כִּֽי כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֥י קוֹלֵ֛עַ אֶת יוֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֑את וַהֲצֵר֥וֹתִי לָהֶ֖ם לְמַ֥עַן יִמְצָֽאוּ׃	א֥וֹי לִי֙ עַל שִׁבְרִ֔י נַחְלָ֖ה מַכָּתִ֑י וַאֲנִ֣י אָמַ֔רְתִּי אַ֛ךְ זֶ֥ה חֳלִ֖י וְאֶשָּׂאֶֽנּוּ׃

נוסח הפסוק

MT

כִּֽי^H3588 כֹה֙^H3541 אָמַ֣ר^H559 יְהוָ֔ה^H3068 הִנְנִ֥י^H2005 קוֹלֵ֛עַ^H7049 אֶת^H853 יוֹשְׁבֵ֥י^H3427 הָאָ֖רֶץ^H776 בַּפַּ֣עַם^H6471 הַזֹּ֑את^H2063 וַהֲצֵר֥וֹתִי^H6887 לָהֶ֖ם לְמַ֥עַן^H4616 יִמְצָֽאוּ׃^H4672

המקור העברי

כִּי־כֹה אָמַר יְהוָה הִנְנִי קֹולֵעַ אֶת־יֹושְׁבֵי הָאָרֶץ בַּפַּעַם הַזֹּאת וַהֲצֵרֹותִי לָהֶם לְמַעַן יִמְצָאוּ׃ ס

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
כִּֽי	ki-	H3588	HC	for
כֹה֙	khoh	H3541	HD	thus
אָמַ֣ר	'a.Mar	H559	HVqp3ms	he says
יְהוָ֔ה	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh
הִנְ/נִ֥י	hi./Ni	H2005	HTm/Sp1cs	here/ I
קוֹלֵ֛עַ	ko.Le.a'	H7049	HVqrmsa	(am) about to hurl forth
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
יוֹשְׁבֵ֥י	yo.she.Vei	H3427	HVqrmpc	(the) inhabitants of
הָ/אָ֖רֶץ	ha./'A.retz	H776	HTd/Ncbsa	the/ land
בַּ/פַּ֣עַם	ba./Pa.'am	H6471	HRd/Ncfsa	at the/ time
הַ/זֹּ֑את	ha./Zot	H2063	HTd/Pdxfs	(the)/ this
וַ/הֲצֵר֥וֹתִי	va./ha.tze.Ro.ti	H6887	HC/Vhq1cs	and/ I will cause distress
לָ/הֶ֖ם	la./Hem		HR/Sp3mp	to (the)/ them
לְמַ֥עַן	le.Ma.'an	H4616	HR	so that
יִמְצָֽאוּ	yim.Tza.'u	H4672	HVqi3mp	they may find

הפניות שטרונג

H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H2005 — הֵן (hên, hane): מילית קדומה; הִנֵּה!; וגם (כהבעת תמיהה) אִם
H2063 — זֹאת (zôʼth, zothe'): נקבה חריגה של זֶה (zeh) [H2089]; זאת (משמש לעיתים קרובות כתואר הפועל)
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
H3541 — כֹּה (kôh, ko): מן התחילית k ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; בעיקרו כזה, כלומר במשתמע, (לאופן) כך (או כה); וגם (למקום) כאן (או הֵנָּה); או (לזמן) עתה
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H4616 — מַעַן (maʻan, mah'-an): מ־עָנָה (ʻânâh) [H6030]; בעיקרו, שימת לב, כלומר תכלית; משמש רק כתואר־פועל: בגלל, בשל (כמניע או כמטרה), ובמובן תכליתי: למען, כדי ש־
H4672 — מָצָא (mâtsâʼ, maw-tsaw'): שורש קדום; כפשוטו, לצאת אל, כלומר להופיע או להימצא; בפועל יוצא, להשיג, כלומר למצוא או לרכוש; בהשאלה, לקרות, לפגוש או להיות נוכח
H6471 — פַּעַם (paʻam, pah'-am): או (נקבה) פַּעֲמָה (paʻămâh); מן פָּעַם (pâʻam) [H6470]; מכה, במובן מילולי או מושאל (בשימושים שונים, כמפורט להלן)
H6887 — צָרַר (tsârar, tsaw-rar'): שורש קדום; לצור/להצר, כפשוטו או בהשאלה, בפועל יוצא או עומד
H7049 — קָלַע (qâlaʻ, kaw-lah'): שורש קדום; לִקְלֹעַ (בְּמַקְלֵעַ); וגם לְפַתֵּחַ ולגלף (כאילו בתנועה מעגלית, או בצורות קלות)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

קוֹלֵ֛עַ — דברים 28:63-64, שמואל א 25:29, ירמיה 15:1-2, ירמיה 16:13
אשר — ירמיה 23:20, יחזקאל 6:10, זכריה 1:6

הפניות הדדיות (3): ירמיה 6:1, ירמיה 39:9, מיכה 2:10

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Nave's: נסוגים מן האמונה; ישראל, נבואות עליה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 10 › פסוק 18

ירמיה 10:18

תוכן עניינים

ירמיה 10:18

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ירמיה 10:18

ירמיה 10:18

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש