• H1 — אָב (ʼâb, awb): מילה ראשונית; אב, בשימוש מילולי וישיר, או מושאל ורחוק (EN)
• H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה) (EN)
• H1151 — בֶּן־עַמִּי (Ben-ʻAmmîy, ben-am-mee'): מן בֵּן (bên) [H1121] ומן עַם (ʻam) [H5971] עם סיומת כינוי; בן עמי; בֶּן־עַמִּי, בנו של לוט (EN)
• H1571 — גַּם (gam, gam): בכיווץ משורש לא בשימוש שמשמעו לאסוף; במקורו: אסופה, צירוף; משמש רק כתואר הפועל — גם, אף, אפילו, אכן, אף כי; לעיתים קרובות נשנה כמילת זיקה מתאמת: גם... וגם (EN)
• H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם (EN)
• H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל) (EN)
• H3205 — יָלַד (yâlad, yaw-lad'): שורש ראשוני; ללדת ולד; בבניין הגורם, להוליד; במובן הרפואי, לשמש כמיילדת; ובמובן המסוים, להראות ייחוס משפחתי (EN)
• H5704 — עַד (ʻad, ad): במובנו המדויק, כמו עַד (ʻad) [H5703] (משמש כמילת יחס, תואר הפועל או מילת קישור; במיוחד עם מילת יחס); עד כדי (או עד כמה, או כפי ש), בין במרחב (עד ל־) בין בזמן (במשך, בעוד, עד ש) ובין במידה (בשווה עם) (EN)
• H5983 — עַמּוֹן (ʻAmmôwn, am-mone'): מן עַם (ʻam) [H5971]; שבטי, כלומר בן אותו שבט; עַמּוֹן, בנו של לוט; וכן צאצאיו וארצם (EN)
• H6810 — צָעִיר (tsâʻîyr, tsaw-eer'): או צָעוֹר (tsâʻôwr); מן צָעַר (tsâʻar) [H6819]; קטן; (במספר) מועט; (בגיל) צעיר, (בערך) נקלה (EN)
• H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות) (EN)
• H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• בְנֵֽי — דברים 2:9, דברים 2:19, דברים 23:4, שופטים 10:6-18, שופטים 11:1-40, שמואל א 11:1-15, שמואל ב 10:1-19, נחמיה 13:1-3, נחמיה 13:23-28, תהלים 83:5-9, ישעיה 11:14, צפניה 2:9

הפניות הדדיות (5): דברי הימים א 19:2, דברי הימים ב 26:8, תהלים 83:9, ירמיה 49:1, יחזקאל 25:2

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: עמונים; לוט
• Torrey’s: בני עמון
• Nave's: ניאוף; עמונים; בן־עמי; ילדים; זימה; לוט; נשים