דברים 31:7

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > דברים > פרק 31 > פסוק 7

דברים 31:7


← דברים 31:6 דברים 31:7 (MT) דברים 31:8 →
חִזְק֣וּ וְאִמְצ֔וּ אַל תִּֽירְא֥וּ וְאַל תַּעַרְצ֖וּ מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּ֣י׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ ה֚וּא הַהֹלֵ֣ךְ עִמָּ֔ךְ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֥א יַעַזְבֶֽךָּ׃
וַיִּקְרָ֨א מֹשֶׁ֜ה לִֽיהוֹשֻׁ֗עַ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לְעֵינֵ֣י כָל יִשְׂרָאֵ֘ל חֲזַ֣ק וֶאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבוֹא֙ אֶת הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם וְאַתָּ֖ה תַּנְחִילֶ֥נָּה אוֹתָֽם׃
וַֽיהוָ֞ה ה֣וּא׀ הַהֹלֵ֣ךְ לְפָנֶ֗יךָ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַֽעַזְבֶ֑ךָּ לֹ֥א תִירָ֖א וְלֹ֥א תֵחָֽת׃

נוסח הפסוק

MT

וַיִּקְרָ֨אH7121 מֹשֶׁ֜הH4872 לִֽיהוֹשֻׁ֗עַH3091 וַיֹּ֨אמֶרH559 אֵלָ֜יוH413 לְעֵינֵ֣יH5869 כָלH3605 יִשְׂרָאֵ֘לH3478 חֲזַ֣קH2388 וֶאֱמָץ֒H553 כִּ֣יH3588 אַתָּ֗הH859 תָּבוֹא֙H935 אֶתH854 הָעָ֣םH5971 הַזֶּ֔הH2088 אֶלH413 הָאָ֕רֶץH776 אֲשֶׁ֨רH834 נִשְׁבַּ֧עH7650 יְהוָ֛הH3068 לַאֲבֹתָ֖םH1 לָתֵ֣תH5414 לָהֶ֑ם וְאַתָּ֖הH859 תַּנְחִילֶ֥נָּהH5157 אוֹתָֽם׃H853


המקור העברי

וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהֹושֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל־יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבֹוא אֶת־הָעָם הַזֶּה אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אֹותָם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יִּקְרָ֨א
va/i.yik.Ra' H7121 HC/Vqw3ms and/ he summoned
מֹשֶׁ֜ה
mo.Sheh H4872 HNp Moses
לִֽ/יהוֹשֻׁ֗עַ
li./ho.Shu.a' H3091 HR/Np (to)/ Joshua
וַ/יֹּ֨אמֶר
va/i.Yo.mer H559 HC/Vqw3ms and/ he said
אֵלָ֜י/ו
'e.La/v H413 HR/Sp3ms to/ him
לְ/עֵינֵ֣י
le./'ei.Nei H5869 HR/Ncbdc to/ (the) eyes of
כָל
khol- H3605 HNcmsc all
יִשְׂרָאֵ֘ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
חֲזַ֣ק
cha.Zak H2388 HVqv2ms be strong
וֶ/אֱמָץ֒
ve./'e.Matz H553 HC/Vqv2ms and/ be bold
כִּ֣י
ki H3588 HC for
אַתָּ֗ה
'a.Tah H859 HPp2ms you
תָּבוֹא֙
ta.Vo' H935 HVqi2ms you will go
אֶת
'et- H854 HR with
הָ/עָ֣ם
ha./'Am H5971 HTd/Ncmsa the/ people
הַ/זֶּ֔ה
ha./Zeh H2088 HTd/Pdxms (the)/ this
אֶל
'el- H413 HR into
הָ/אָ֕רֶץ
ha./'A.retz H776 HTd/Ncbsa the/ land
אֲשֶׁ֨ר
'a.Sher H834 HTr which
נִשְׁבַּ֧ע
nish.Ba' H7650 HVNp3ms he swore
יְהוָ֛ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
לַ/אֲבֹתָ֖/ם
la./'a.vo.Ta/m H1 HR/Ncmpc/Sp3mp to/ ancestors/ their
לָ/תֵ֣ת
la./Tet H5414 HR/Vqc to/ give
לָ/הֶ֑ם
la./Hem HR/Sp3mp to (the)/ them
וְ/אַתָּ֖ה
ve./'a.Tah H859 HC/Pp2ms and/ you
תַּנְחִילֶ֥/נָּה
tan.chi.Le./nah H5157 HVhi2ms/Sp3fs you will give as an inheritance/ it
אוֹתָֽ/ם
'o.Ta/m H853 HTo/Sp3mp (obj.)/ them
הפניות שטרונג
  • H1 — אָב (ʼâb, awb): מילה ראשונית; אב, בשימוש מילולי וישיר, או מושאל ורחוק
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H553 — אָמַץ (ʼâmats, aw-mats'): שורש ראשוני; להיות דרוך, בגוף (בהליכה) או בנפש (באומץ לב)
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H854 — אֵת (ʼêth, ayth): כנראה מן אָנָה (ʼânâh) [H579]; בעצם, קרבה (משמש רק כמילת יחס או כתואר הפועל), על יד; ומכאן, באופן כללי, עם, על ידי, אצל, בקרב וכדומה
  • H859 — אַתָּה (ʼattâh, at-taw'): או (מקוצר); אַתָּ (ʼattâ); או אַת (ʼath); נקבה (חריגה) לפעמים אַתִּי (ʼattîy); רבים זכר אַתֶּם (ʼattem); נקבה אַתֶּן (ʼatten); או אַתֵּנָה (ʼattênâh); או אַתֵּנָּה (ʼattênnâh); כינוי גוף ראשוני בגוף השני; אַתָּה ואותך, או (ברבים) אַתֶּם ואתכם
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
  • H2388 — חָזַק (châzaq, khaw-zak'): שורש קדום; לאחוז ב־; ומכאן: לתפוס, להיות חזק (בהשאלה: להיות אמיץ; בבניין הגורם: לחזק, לרפא, לעזור, לתקן, לבצר), להיות עיקש; לקשור, לרסן, לכבוש
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3091 — יְהוֹשׁוּעַ (Yᵉhôwshûwaʻ, yeh-ho-shoo'-ah): או יְהוֹשֻׁעַ (Yᵉhôwshuʻa); מן יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] ומן יָשַׁע (yâshaʻ) [H3467]; יהוה הושיע; יְהוֹשׁוּעַ (כלומר יהושע), מנהיג העם היהודי
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H4872 — מֹשֶׁה (Môsheh, mo-sheh'): מן מָשָׁה (mâshâh) [H4871]; הוצאה (מן המים), דהיינו ניצל; מֹשֶׁה, נותן התורה של ישראל
  • H5157 — נָחַל (nâchal, naw-khal'): שורש ראשוני; לרשת (כדרך (מושאלת) של מעבר בירושה), או (באופן כללי) להחזיק ולהתנחל; ובבניין הגורם: להוריש, או (באופן כללי) לחלק, להושיב במעמד
  • H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
  • H5869 — עַיִן (ʻayin, ah'-yin): כנראה מילה קדומה; עין (כפשוטה או בהשאלה); בדרך של אנלוגיה, מעיין (בהיותו עינו של הנוף)
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות)
  • H7650 — שָׁבַע (shâbaʻ, shaw-bah'): שורש קדום; כראוי, להיות שלם, אך משמש רק כשם שנגזר משֶׁבַע (shebaʻ) [H7651]; 'להשתבע', כלומר להישבע שבועה (כאילו על ידי חזרה על ההצהרה שבע פעמים)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › דברים › פרק 31 › פסוק 7