• H202 — אוֹן (ʼôwn, one): כנראה מאותו מקור כמו אָוֶן (ʼâven) [H205] (במובן של מאמץ, אך מוצלח); יכולת, כוח, (בהשאלה) הון ועושר (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1060 — בְּכוֹר (bᵉkôwr, bek-ore'): מן בָּכַר (bâkar) [H1069]; בכור; ומכאן, ראשי, ראש ונכבד (EN)
• H1062 — בְּכוֹרָה (bᵉkôwrâh, bek-o-raw'): או (בקיצור) בְּכֹרָה (bᵉkôrâh); צורת הנקבה של בְּכוֹר (bᵉkôwr) [H1060]; בכור האדם או הבהמה; ובהוראה מופשטת — זכות הבכורה (EN)
• H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה) (EN)
• H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים) (EN)
• H4672 — מָצָא (mâtsâʼ, maw-tsaw'): שורש קדום; כפשוטו, לצאת אל, כלומר להופיע או להימצא; בפועל יוצא, להשיג, כלומר למצוא או לרכוש; בהשאלה, לקרות, לפגוש או להיות נוכח (EN)
• H4941 — מִשְׁפָּט (mishpâṭ, mish-pawt'): מן שָׁפַט (shâphaṭ) [H8199]; בעיקרו, פסק דין (לזכות או לחובה) הניתן בהליך שיפוטי, ובייחוד גזר דין או צו רשמי (על פי חוק אנושי או (של המשתתף) חוק אלוהי, של יחיד או של ציבור), ובכלל זה המעשה, המקום, התביעה, העבירה והעונש; ובמובן מופשט, צדק, ובכללו זכותו או זכות היתר של המשתתף (מכוח חוק או מכוח מנהג), ואף אופן וסגנון (EN)
• H5234 — נָכַר (nâkar, naw-kar'): שורש קדום; בעיקרו, לבחון בדקדוק, כלומר להתבונן בעיון; ומכאן (כשמשתמעת הכרה), להכיר, להיות מיודע עם, לדאוג ל־, לכבד, לרחוש יראת כבוד, או (כשמשתמעת חשדנות), להתעלם, לא לשים לב, להתנכר, לדחות, להפקיר, להעמיד פנים (כאילו אינו יודע או מתכחש) (EN)
• H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה) (EN)
• H6310 — פֶּה (peh, peh): מן פָּאָה (pâʼâh) [H6284]; הפה (ככלי הנשיפה), בין כפשוטו ובין בהשאלה (ובייחוד לשון דיבור); ובמובן מיוחד: פֶּה של חרב (להב), חלק או צד; ובתפקיד תואר הפועל (עם מילת יחס) — לפי, כפי (EN)
• H7225 — רֵאשִׁית (rêʼshîyth, ray-sheeth'): מן אותו שורש כמו רֹאשׁ (rôʼsh) [H7218]; הראשון — במקום, בזמן, בסדר או בדרגה (ובפרט, ראשית פרי, ביכורים) (EN)
• H8130 — שָׂנֵא (sânêʼ, saw-nay'): שורש ראשוני; לשנוא (שנאה אישית) (EN)
• H8147 — שְׁנַיִם (shᵉnayim, shen-ah'-yim): צורת הזוגי של שֵׁנִי (shênîy) [H8145]; נקבה שְׁתַּיִם (shᵉttayim); שניים; וגם (כמספר סודר) כפול (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• לָ֤תֶת — בראשית 25:5-6, בראשית 25:32, בראשית 25:34, דברי הימים א 5:1-2
• רֵאשִׁ֣ית — בראשית 49:3, תהלים 105:36
• מִשְׁפַּ֥ט — בראשית 25:31-34

הפניות הדדיות (6): בראשית 48:22, יהושע 17:1, מלכים ב 2:9, ישעיה 61:7, הבשורה על פי לוקאס 15:12, האיגרת אל העברים 12:23

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: נאמנות מול בעלות
• Torrey’s: ילדים; הבכור
• Nave's: בכורה; ילדים; משוא פנים; בכור; יורש; נחלה; ריבוי נשים