עמוס 1:5

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > עמוס > פרק 1 > פסוק 5

עמוס 1:5


← עמוס 1:4 עמוס 1:5 (MT) עמוס 1:6 →
וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בְּבֵ֣ית חֲזָאֵ֑ל וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנ֥וֹת בֶּן הֲדָֽד׃
וְשָֽׁבַרְתִּי֙ בְּרִ֣יחַ דַּמֶּ֔שֶׂק וְהִכְרַתִּ֤י יוֹשֵׁב֙ מִבִּקְעַת אָ֔וֶן וְתוֹמֵ֥ךְ שֵׁ֖בֶט מִבֵּ֣ית עֶ֑דֶן וְגָל֧וּ עַם אֲרָ֛ם קִ֖ירָה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י עַזָּ֔ה וְעַל אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל הַגְלוֹתָ֛ם גָּל֥וּת שְׁלֵמָ֖ה לְהַסְגִּ֥יר לֶאֱדֽוֹם׃

נוסח הפסוק

MT

וְשָֽׁבַרְתִּי֙H7665 בְּרִ֣יחַH1280 דַּמֶּ֔שֶׂקH1834 וְהִכְרַתִּ֤יH3772 יוֹשֵׁב֙H3427 מִבִּקְעַתH1237 אָ֔וֶןH206 וְתוֹמֵ֥ךְH8551 שֵׁ֖בֶטH7626 מִבֵּ֣יתH1004 עֶ֑דֶןH5730 וְגָל֧וּH1540 עַםH5971 אֲרָ֛םH758 קִ֖ירָהH7024 אָמַ֥רH559 יְהוָֽה׃H3068


המקור העברי

וְשָׁבַרְתִּי בְּרִיחַ דַּמֶּשֶׂק וְהִכְרַתִּי יֹושֵׁב מִבִּקְעַת־אָוֶן וְתֹומֵךְ שֵׁבֶט מִבֵּית עֶדֶן וְגָלוּ עַם־אֲרָם קִירָה אָמַר יְהוָה׃ פ

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/שָֽׁבַרְתִּי֙
ve./sha.var.Ti H7665 HC/Vqq1cs and/ I will break
בְּרִ֣יחַ
be.Ri.ach H1280 HNcmsc (the) bar of
דַּמֶּ֔שֶׂק
da.Me.sek H1834 HNp Damascus
וְ/הִכְרַתִּ֤י
ve./hikh.ra.Ti H3772 HC/Vhq1cs and/ I will cut off
יוֹשֵׁב֙
yo.Shev H3427 HVqrmsa inhabitant(s)
מִ/בִּקְעַת
mi./bik.'at- H1237 HR/Np from/ (the) Valley of
אָ֔וֶן
'A.ven H206 HNp Aven
וְ/תוֹמֵ֥ךְ
ve./to.Mekh H8551 HC/Vqrmsc and/ a holder of
שֵׁ֖בֶט
She.vet H7626 HNcmsa a scepter
מִ/בֵּ֣ית
mi./Beit H1004 HR/Np from/ Beth
עֶ֑דֶן
'E.den H5730 HNp Eden
וְ/גָל֧וּ
ve./ga.Lu H1540 HC/Vqq3cp and/ they will go into exile
עַם
'am- H5971 HNcmsc (the) people of
אֲרָ֛ם
'a.Ram H758 HNp Aram
קִ֖ירָ/ה
Ki.ra/h H7024 HNp/Sd Kir/ towards
אָמַ֥ר
'a.Mar H559 HVqp3ms he says
יְהוָֽה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
הפניות שטרונג
  • H206 — אָוֶן (ʼÂven, aw'-ven): זהה ל־אָוֶן (ʼâven) [H205]; עבודת אלילים; אָוֶן, כינוי גנאי לשלושה מקומות: אחד בקוילה-סוריה, אחד במצרים (אֹן), ואחד בארץ ישראל (בית אל)
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H758 — אֲרָם (ʼĂrâm, arawm'): מן המקביל ל־אַרְמוֹן (ʼarmôwn) [H759]; הרמה; ארם או סוריה, ותושביה; וכן שמו של בנו של שם, של נכד לנחור, ושל איש מישראל
  • H1004 — בַּיִת (bayith, bah'-yith): כנראה מן בָּנָה (bânâh) [H1129] בקיצור; בית (במגוון הרחב ביותר של שימושים, ובייחוד משפחה וכדומה)
  • H1040 — בֵּית עֵדֶן (Bêyth ʻÊden, bayth ay'-den): מן בַּיִת (bayith) [H1004] ומן עֵדֶן (ʻêden) [H5730]; בית העונג; בית עדן, מקום בארם (סוריה)
  • H1237 — בִּקְעָה (biqʻâh, bik-aw'): מן בָּקַע (bâqaʻ) [H1234]; בפועל, בקע, כלומר עמק רחב ומישורי בין הרים
  • H1280 — בְּרִיחַ (bᵉrîyach, ber-ee'-akh): מן בָּרַח (bârach) [H1272]; בריח
  • H1540 — גָּלָה (gâlâh, gaw-law'): שורש ראשוני; לחשוף, לגלות ערווה (במיוחד במובן של חרפה); מכאן במשתמע, להגלות (שכן שבויים היו מופשטים בדרך כלל); ובהשאלה, לגלות
  • H1834 — דַּמֶּשֶׂק (Dammeseq, dam-meh'-sek): או דּוּמֶשֶׂק (Dûwmeseq); או דַּרְמֶשֶׂק (Darmeseq); ממקור זר; דַּמֶּשֶׂק, עיר בסוריה (ארם)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
  • H3772 — כָּרַת (kârath, kaw-rath'): שורש קדום; לכרות (לקצוץ, לגדוע או לבתר); ומכאן, להשמיד או לכלות; ובמיוחד, לכרות ברית (כלומר לכונן ברית או הסכם, במקורו על ידי ביתור בשר ומעבר בין הבתרים)
  • H5730 — עֵדֶן (ʻêden, ay'-den): או (צורת נקבה) עֶדְנָה (ʻednâh); מן עָדַן (ʻâdan) [H5727]; עונג
  • H5731 — עֵדֶן (ʻÊden, ay'-den): כמו עֵדֶן (ʻêden) [H5730] (זכר); עֵדֶן, האזור שבו היה ביתו של אדם הראשון
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H7024 — קִיר (Qîyr, keer): אותה מילה כמו קִיר (qîyr) [H7023]; מבצר; קִיר, מקום באשור; וכן מקום במואב
  • H7626 — שֵׁבֶט (shêbeṭ, shay'-bet): משורש שאינו בשימוש, שכנראה משמעותו להסתעף; נצר, כלומר (כפשוטו) מקל (לעונש, לכתיבה, לקרב, לשלטון, להליכה וכדומה) או (בהשאלה) שבט, משפחה
  • H7665 — שָׁבַר (shâbar, shaw-bar'): שורש קדום; לשבור, לנפץ (כפשוטו או בהשאלה)
  • H8551 — תָּמַךְ (tâmak, taw-mak'): שורש קדום; לתמוך; ומכאן להשיג, להחזיק חזק; בהשאלה, לעזור, ללכת צמוד בעקבות
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (3): ישעיה 22:6, ישעיה 37:12, יחזקאל 27:23

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › עמוס › פרק 1 › פסוק 5