שמואל ב 11:4
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
English EN · Español ES · Português PT · עברית HE · العربية AR · Русский RU · Deutsch DE · Français FR · 中文 ZH · தமிழ் TA
כתבי הקודש > שמואל ב > פרק 11 > פסוק 4
שמואל ב 11:4
| ← שמואל ב 11:3 | שמואל ב 11:4 (MT) | שמואל ב 11:5 → |
|---|---|---|
וַיִּשְׁלַ֣ח דָּוִ֔ד וַיִּדְרֹ֖שׁ לָֽאִשָּׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר הֲלוֹא זֹאת֙ בַּת שֶׁ֣בַע בַּת אֱלִיעָ֔ם אֵ֖שֶׁת אוּרִיָּ֥ה הַחִתִּֽי׃
|
וַיִּשְׁלַח֩ דָּוִ֨ד מַלְאָכִ֜ים וַיִּקָּחֶ֗הָ וַתָּב֤וֹא אֵלָיו֙ וַיִּשְׁכַּ֣ב עִמָּ֔הּ וְהִ֥יא מִתְקַדֶּ֖שֶׁת מִטֻּמְאָתָ֑הּ וַתָּ֖שָׁב אֶל בֵּיתָֽהּ׃
|
וַתַּ֖הַר הָֽאִשָּׁ֑ה וַתִּשְׁלַח֙ וַתַּגֵּ֣ד לְדָוִ֔ד וַתֹּ֖אמֶר הָרָ֥ה אָנֹֽכִי׃
|
נוסח הפסוק
MTמספרי שטרונג הם של המקור עצמו (קודקס לנינגרד, מתויגים בידי MorphHB/OSHB), ולא יישורנוסח המסורה — קודקס לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) באמצעות Open Scriptures Hebrew Bible (MorphHB, CC BY 4.0, github.com/openscriptures/morphhb), כאשר Translators Amalgamated Hebrew OT מ־STEPBible.org (CC BY 4.0) מספק את הניקוד, הפיסוק ונתוני הלימוד לכל מילה. מוצג כפי שהמקור מחלק אותו: המקף (maqqef) וסימוני הפסקה פתוחה/סתומה עדיין אינם נכללים.
וַיִּשְׁלַח֩H7971 דָּוִ֨דH1732 מַלְאָכִ֜יםH4397 וַיִּקָּחֶ֗הָH3947 וַתָּב֤וֹאH935 אֵלָיו֙H413 וַיִּשְׁכַּ֣בH7901 עִמָּ֔הּH5973 וְהִ֥יאH1931 מִתְקַדֶּ֖שֶׁתH6942 מִטֻּמְאָתָ֑הּH2932 וַתָּ֖שָׁבH7725 אֶלH413 בֵּיתָֽהּ׃H1004
המקור העברימקור: Westminster Leningrad Codex (MorphHB), TAHOT (Tyndale House)
וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים וַיִּקָּחֶהָ וַתָּבֹוא אֵלָיו וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ וְהִיא מִתְקַדֶּשֶׁת מִטֻּמְאָתָהּ וַתָּשָׁב אֶל־בֵּיתָהּ׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
וַ/יִּשְׁלַח֩ |
va/i.yish.Lach | H7971 | HC/Vqw3ms | and/ he sent |
דָּוִ֨ד |
da.Vid | H1732 | HNp | David |
מַלְאָכִ֜ים |
mal.'a.Khim | H4397 | HNcmpa | messengers |
וַ/יִּקָּחֶ֗/הָ |
va/i.yi.ka.Che./ha | H3947 | HC/Vqw3ms/Sp3fs | and/ he took/ her |
וַ/תָּב֤וֹא |
va./ta.Vo' | H935 | HC/Vqw3fs | and/ she came |
אֵלָי/ו֙ |
'e.La/v | H413 | HR/Sp3ms | to/ him |
וַ/יִּשְׁכַּ֣ב |
va/i.yish.Kav | H7901 | HC/Vqw3ms | and/ he lay |
עִמָּ֔/הּ |
'i.Ma/h | H5973 | HR/Sp3fs | with/ her |
וְ/הִ֥יא |
ve./Hi' | H1931 | HC/Pp3fs | and/ she |
מִתְקַדֶּ֖שֶׁת |
mit.ka.De.shet | H6942 | HVtrfsa | (was) purifying herself |
מִ/טֻּמְאָתָ֑/הּ |
mi./tum.'a.Ta/h | H2932 | HR/Ncfsc/Sp3fs | from/ uncleanness/ her |
וַ/תָּ֖שָׁב |
va./Ta.shov | H7725 | HC/Vqw3fs | and/ she returned |
אֶל |
'el- | H413 | HR | to |
בֵּיתָֽ/הּ |
bei.Ta/h | H1004 | HNcmsc/Sp3fs | house/ her |
הפניות שטרונג
- H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
- H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
- H1004 — בַּיִת (bayith, bah'-yith): כנראה מן בָּנָה (bânâh) [H1129] בקיצור; בית (במגוון הרחב ביותר של שימושים, ובייחוד משפחה וכדומה)
- H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
- H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
- H2932 — טֻמְאָה (ṭumʼâh, toom-aw'): מן טָמֵא (ṭâmêʼ) [H2930]; טומאה במובן דתי־פולחני
- H3947 — לָקַח (lâqach, law-kakh'): שורש קדום; לקחת (במגוון הרחב ביותר של שימושים)
- H4397 — מֲלְאָךְ (mălʼâk, mal-awk'): משורש בלתי משומש שמשמעו לשלוח כשליח; שליח; ובמיוחד שליחו של אלוהים, כלומר מלאך (וגם נביא, כהן או מורה)
- H5973 — עִם (ʻim, eem): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; תואר פועל או מילת יחס: עִם (כלומר בְּצֵרוּף עִם), בשימושים מגוונים; ובמיוחד — בְּשָׁוֶה עִם; לעיתים קרובות עם תחילית של מילת יחס (ואז בדרך כלל אינה באה לידי ביטוי באנגלית)
- H6942 — קָדַשׁ (qâdash, kaw-dash'): שורש קדום; להיות טהור (טקסית או מוסרית); (בבניין הגורם) לטהר, להכריז כטהור או לנהוג בו כבטהור — כלומר לקדש, להיות קדוש
- H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
- H7901 — שָׁכַב (shâkab, shaw-kab'): שורש קדום; לשכב (למנוחה, למשכב אישה, למות או לכל מטרה אחרת)
- H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים)
מראי מקוםהפניות מקבילות מתוך «אוצר ידיעת הכתובים» (TSKe), נחלת הכלל. חלוקת מילות המפתח היא של עורכיו, ואינה בחירה שלנו.
הפניות צולבות לפסוק
- וַיִּשְׁכַּ֣ב — תהלים 51:3, איגרת יעקב 1:14-15
- מִתְקַדֶּ֖שֶׁת — ויקרא 12:2-5, ויקרא 15:19-28, ויקרא 15:29-33, ויקרא 18:19
- וישלח מלאכים — בראשית 39:7, איוב 31:9-11, תהלים 50:18
- מִתְקַדֶּ֖שֶׁת — משלי 30:20
הפניות הדדיות (9): שמות 20:14, ויקרא 18:20, שמואל ב 12:4, שמואל ב 12:9, שמואל ב 12:12, מלכים א 15:5, דברי הימים ב 16:10, איוב 24:15, משלי 6:29
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין