מלכים ב 23:26

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > מלכים ב > פרק 23 > פסוק 26

מלכים ב 23:26


← מלכים ב 23:25 מלכים ב 23:26 (MT) מלכים ב 23:27 →
וְכָמֹהוּ֩ לֹֽא הָיָ֨ה לְפָנָ֜יו מֶ֗לֶךְ אֲשֶׁר שָׁ֤ב אֶל יְהוָה֙ בְּכָל לְבָב֤וֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ֙ וּבְכָל מְאֹד֔וֹ כְּכֹ֖ל תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֑ה וְאַחֲרָ֖יו לֹֽא קָ֥ם כָּמֹֽהוּ׃
אַ֣ךְ׀ לֹֽא שָׁ֣ב יְהוָ֗ה מֵחֲר֤וֹן אַפּוֹ֙ הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁר חָרָ֥ה אַפּ֖וֹ בִּֽיהוּדָ֑ה עַ֚ל כָּל הַכְּעָסִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הִכְעִיס֖וֹ מְנַשֶּֽׁה׃
וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה גַּ֤ם אֶת יְהוּדָה֙ אָסִיר֙ מֵעַ֣ל פָּנַ֔י כַּאֲשֶׁ֥ר הֲסִרֹ֖תִי אֶת יִשְׂרָאֵ֑ל וּ֠מָאַסְתִּי אֶת הָעִ֨יר הַזֹּ֤את אֲשֶׁר בָּחַ֙רְתִּי֙ אֶת יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וְאֶת הַבַּ֔יִת אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְתִּי יִהְיֶ֥ה שְׁמִ֖י שָֽׁם׃

נוסח הפסוק

MT

אַ֣ךְ׀H389 לֹֽאH3808 שָׁ֣בH7725 יְהוָ֗הH3068 מֵחֲר֤וֹןH2740 אַפּוֹ֙H639 הַגָּד֔וֹלH1419 אֲשֶׁרH834 חָרָ֥הH2734 אַפּ֖וֹH639 בִּֽיהוּדָ֑הH3063 עַ֚לH5921 כָּלH3605 הַכְּעָסִ֔יםH3708 אֲשֶׁ֥רH834 הִכְעִיס֖וֹH3707 מְנַשֶּֽׁה׃H4519


המקור העברי

אַךְ ׀ לֹא־שָׁב יְהוָה מֵחֲרֹון אַפֹּו הַגָּדֹול אֲשֶׁר־חָרָה אַפֹּו בִּיהוּדָה עַל כָּל־הַכְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְעִיסֹו מְנַשֶּׁה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
אַ֣ךְ
'akh H389 HTa nevertheless
לֹֽא
lo'- H3808 HTn not
שָׁ֣ב
shav H7725 HVqp3ms he turned back
יְהוָ֗ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
מֵ/חֲר֤וֹן
me./cha.Ron H2740 HR/Ncmsc from/ (the) burning of
אַפּ/וֹ֙
'a.P/o H639 HNcmsc/Sp3ms anger/ his
הַ/גָּד֔וֹל
ha./ga.Dol H1419 HTd/Aamsa (the)/ great
אֲשֶׁר
'a.Sher- H834 HTr which
חָרָ֥ה
cha.Rah H2734 HVqp3ms it burned
אַפּ֖/וֹ
'a.P/o H639 HNcmsc/Sp3ms anger/ his
בִּֽ/יהוּדָ֑ה
bi./hu.Dah H3063 HR/Np on/ Judah
עַ֚ל
'al H5921 HR on
כָּל
kol- H3605 HNcmsc all
הַ/כְּעָסִ֔ים
ha./ke.'a.Sim H3708 HTd/Ncmpa the/ provocations
אֲשֶׁ֥ר
'a.Sher H834 HTr which
הִכְעִיס֖/וֹ
hikh.'i.S/o H3707 HVhp3ms/Sp3ms he had provoked to anger/ him
מְנַשֶּֽׁה
me.na.Sheh H4519 HNp Manasseh
הפניות שטרונג
  • H389 — אַךְ (ʼak, ak): קרוב ל־אָכֵן (ʼâkên) [H403]; מילית של חיוב: אכן, אמנם; ומכאן (בדרך של הגבלה) רק, אך
  • H639 — אַף (ʼaph, af): מן אָנַף (ʼânaph) [H599]; במובנו המקורי, האף או הנחיר; ומכאן, הפנים, ולעתים אדם; וגם (מן הנשימה המהירה שבסערת הרגש) חרון אף
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H1419 — גָּדוֹל (gâdôwl, gaw-dole'): או גָּדֹל (gâdôl); (מקוצר) מן גָּדַל (gâdal) [H1431]; גדול (בכל מובן); ומכאן, מבוגר יותר; וגם יהיר, חצוף
  • H2734 — חָרָה (chârâh, khaw-raw'): שורש קדום (השווה חָרַר (chârar) [H2787]); לבעור או להתחמם; ובהשאלה (לרוב) לבעור, בהתייחס לאף, לקנאה ולקנאות
  • H2740 — חָרוֹן (chârôwn, khaw-rone'): או (מקוצר) חָרֹן (chârôn); מן חָרָה (chârâh) [H2734]; בעירת אף, חרון אף
  • H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H3707 — כַּעַס (kaʻaç, kaw-as'): שורש קדום; להצר, להכעיס; ובמשתמע: לגרום עצב, לזעום, להתמלא זעם
  • H3708 — כַּעַס (kaʻaç, kah'-as): או (באיוב) כַּעַשׂ (kaʻas); מ־כַּעַס (kaʻaç) [H3707]; כעס, מפח נפש
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H4519 — מְנַשֶּׁה (Mᵉnashsheh, men-ash-sheh'): מן נָשָׁה (nâshâh) [H5382]; גורם לשכוח; מְנַשֶּׁה, נכדו של יעקב, וכן השבט שיצא ממנו ונחלתו
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מלכים ב › פרק 23 › פסוק 26