שמואל א 30:21
כתבי הקודש > שמואל א > פרק 30 > פסוק 21
שמואל א 30:21
| ← שמואל א 30:20 | שמואל א 30:21 (MT) | שמואל א 30:22 → |
|---|---|---|
וַיִּקַּ֣ח דָּוִ֔ד אֶת כָּל הַצֹּ֖אן וְהַבָּקָ֑ר נָהֲג֗וּ לִפְנֵי֙ הַמִּקְנֶ֣ה הַה֔וּא וַיֹּ֣אמְר֔וּ זֶ֖ה שְׁלַ֥ל דָּוִֽד׃
|
וַיָּבֹ֣א דָוִ֗ד אֶל מָאתַ֨יִם הָאֲנָשִׁ֜ים אֲשֶֽׁר פִּגְּר֣וּ׀ מִלֶּ֣כֶת׀ אַחֲרֵ֣י דָוִ֗ד וַיֹּֽשִׁיבֻם֙ בְּנַ֣חַל הַבְּשׂ֔וֹר וַיֵּֽצְאוּ֙ לִקְרַ֣את דָּוִ֔ד וְלִקְרַ֖את הָעָ֣ם אֲשֶׁר אִתּ֑וֹ וַיִּגַּ֤שׁ דָּוִד֙ אֶת הָעָ֔ם וַיִּשְׁאַ֥ל לָהֶ֖ם לְשָׁלֽוֹם׃
|
וַיַּ֜עַן כָּל אִֽישׁ רָ֣ע וּבְלִיַּ֗עַל מֵֽהָאֲנָשִׁים֮ אֲשֶׁ֣ר הָלְכ֣וּ עִם דָּוִד֒ וַיֹּאמְר֗וּ יַ֚עַן אֲשֶׁ֣ר לֹֽא הָלְכ֣וּ עִמִּ֔י לֹֽא נִתֵּ֣ן לָהֶ֔ם מֵהַשָּׁלָ֖ל אֲשֶׁ֣ר הִצַּ֑לְנוּ כִּֽי אִם אִ֤ישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ֙ וְאֶת בָּנָ֔יו וְיִנְהֲג֖וּ וְיֵלֵֽכוּ׃
|
נוסח הפסוק
וַיָּבֹ֣אH935 דָוִ֗דH1732 אֶלH413 מָאתַ֨יִםH3967 הָאֲנָשִׁ֜יםH376 אֲשֶֽׁרH834 פִּגְּר֣וּ׀H6296 מִלֶּ֣כֶת׀H3212 אַחֲרֵ֣יH310 דָוִ֗דH1732 וַיֹּֽשִׁיבֻם֙H3427 בְּנַ֣חַלH5158 הַבְּשׂ֔וֹרH1308 וַיֵּֽצְאוּ֙H3318 לִקְרַ֣אתH7122 דָּוִ֔דH1732 וְלִקְרַ֖אתH7122 הָעָ֣םH5971 אֲשֶׁרH834 אִתּ֑וֹH854 וַיִּגַּ֤שׁH5066 דָּוִד֙H1732 אֶתH853 הָעָ֔םH5971 וַיִּשְׁאַ֥לH7592 לָהֶ֖ם לְשָׁלֽוֹם׃H7965
וַיָּבֹא דָוִד אֶל־מָאתַיִם הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־פִּגְּרוּ ׀ מִלֶּכֶת ׀ אַחֲרֵי דָוִד וַיֹּשִׁיבֻם בְּנַחַל הַבְּשֹׂור וַיֵּצְאוּ לִקְרַאת דָּוִד וְלִקְרַאת הָעָם אֲשֶׁר־אִתֹּו וַיִּגַּשׁ דָּוִד אֶת־הָעָם וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלֹום׃ ס
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
וַ/יָּבֹ֣א |
va/i.ya.Vo' | H935 | HC/Vqw3ms | and/ he came |
דָוִ֗ד |
da.Vid | H1732 | HNp | David |
אֶל |
'el- | H413 | HR | to |
מָאתַ֨יִם |
ma.Ta.yim | H3967 | HAcbda | two hundred |
הָ/אֲנָשִׁ֜ים |
ha./'a.na.Shim | H376 | HTd/Ncmpa | the/ men |
אֲשֶֽׁר |
'a.Sher- | H834 | HTr | who |
פִּגְּר֣וּ |
pi.ge.Ru | H6296 | HVpp3cp | they had been (too) exhausted |
מִ/לֶּ֣כֶת |
mi./Le.khet | H3212 | HR/Vqc | for/ going |
אַחֲרֵ֣י |
'a.cha.Rei | H310 | HR | after |
דָוִ֗ד |
da.Vid | H1732 | HNp | David |
וַ/יֹּֽשִׁיבֻ/ם֙ |
va/i.yo.shi.Vu/m | H3427 | HC/Vhw3mp/Sp3mp | and/ they had left behind/ them |
בְּ/נַ֣חַל |
be./Na.chal | H5158 | HR/Ncmsc | at/ (the) wadi of |
הַ/בְּשׂ֔וֹר |
ha./be.Sor | H1308 | HTd/Np | (the)/ Besor |
וַ/יֵּֽצְאוּ֙ |
va/i.ye.tze.'U | H3318 | HC/Vqw3mp | and/ they went out |
לִ/קְרַ֣את |
li/k.Rat | H7122 | HR/Vqc | to/ meet |
דָּוִ֔ד |
da.Vid | H1732 | HNp | David |
וְ/לִ/קְרַ֖את |
ve./li/k.Rat | H7122 | HC/R/Vqc | and/ to/ meet |
הָ/עָ֣ם |
ha./'Am | H5971 | HTd/Ncmsa | the/ people |
אֲשֶׁר |
'a.Sher- | H834 | HTr | which |
אִתּ֑/וֹ |
'i.T/o | H854 | HR/Sp3ms | (was) with/ him |
וַ/יִּגַּ֤שׁ |
va/i.yi.Gash | H5066 | HC/Vqw3ms | and/ he approached |
דָּוִד֙ |
da.Vid | H1732 | HNp | David |
אֶת |
'et- | H853 | HTo | (obj.) |
הָ/עָ֔ם |
ha./'Am | H5971 | HTd/Ncmsa | the/ people |
וַ/יִּשְׁאַ֥ל |
va/i.yish.'Al | H7592 | HC/Vqw3ms | and/ he asked |
לָ/הֶ֖ם |
la./Hem | HR/Sp3mp | of (the)/ them | |
לְ/שָׁלֽוֹם |
le./sha.Lom | H7965 | HR/Ncmsa | to/ welfare |
- H310 — אַחַר (ʼachar, akh-ar'): מן אָחַר (ʼâchar) [H309]; בעיקרו של דבר, החלק האחורי; בדרך כלל משמש כתואר הפועל או כמילת חיבור, אחרי (במשמעויות שונות)
- H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
- H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
- H582 — אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh, en-oshe'): מ־אָנַשׁ (ʼânash) [H605]; כראוי, בן־תמותה (ולפיכך שונה מן אָדָם (ʼâdâm) [H120] המכובד יותר); מכאן; אדם באופן כללי (ביחיד או כשם קיבוצי)
- H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
- H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
- H854 — אֵת (ʼêth, ayth): כנראה מן אָנָה (ʼânâh) [H579]; בעצם, קרבה (משמש רק כמילת יחס או כתואר הפועל), על יד; ומכאן, באופן כללי, עם, על ידי, אצל, בקרב וכדומה
- H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
- H1308 — בְּשׂוֹר (Bᵉsôwr, bes-ore'): מן בָּשַׂר (bâsar) [H1319]; עליז; בְּשׂוֹר, נחל בארץ ישראל
- H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
- H3212 — יָלַךְ (yâlak, yaw-lak'): שורש ראשוני (השווה הָלַךְ (hâlak) [H1980]); לָלֶכֶת (כפשוטו או בהשאלה); בבניין הגורם, להוליך, לשאת (במשמעויות שונות)
- H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין
- H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
- H3967 — מֵאָה (mêʼâh, may-aw'): או מֵאיָה (mêʼyâh); בעיקרו, מספר יסודי; מאה; וכן כמספר כופל וכשבר
- H5066 — נָגַשׁ (nâgash, naw-gash'): שורש קדום; להיות קרוב או לגשת (ובבניין הגורם, להביא) אל, לכל מטרה שהיא; בלשון נקייה, לשכב עם אישה; כאויב, לתקוף; בהקשר דתי, לעבוד את אלוהים; בהוראה גורמת, להגיש; ובהשאלה, להעלות טענה; ובהיפוך ההוראה, להיסוג לאחור
- H5158 — נַחַל (nachal, nakh'-al): או (נקבה) נַחְלָה (nachlâh); (תהילים 124:4), או נַחֲלָה (nachălâh); (יחזקאל 47:19; יחזקאל 48:28), מן נָחַל (nâchal) [H5157] במשמעותו המקורית; נחל, ובייחוד שיטפון חורף; (מכאן) עמק (צר) (שנחל זורם בו); וגם פיר (של מכרה)
- H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
- H6296 — פָּגַר (pâgar, paw-gar'): שורש ראשוני; לרפות, כלומר להיעשות עייף עד כלות
- H7122 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני; לִפְגּוֹשׁ, להיתקל, בין במקרה ובין בדרך עוינת
- H7125 — קִרְאָה (qirʼâh, keer-aw'): מן קָרָא (qârâʼ) [H7122]; פְּגִישָׁה, מקרית, ידידותית או עוינת (וגם בשימוש תוארי: מול, לקראת)
- H7592 — שָׁאַל (shâʼal, shaw-al'): או שָׁאֵל (shâʼêl); שורש קדום; לשאול, לדרוש בדבר; ומכאן, לבקש; ובהרחבה, לתבוע
- H7965 — שָׁלוֹם (shâlôwm, shaw-lome'): או שָׁלֹם (shâlôm); מן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; שלם, בטוח, כלומר (בהשאלה) שרוי בטוב, מאושר, ידידותי; וכן (בהפשטה) רווחה, כלומר בריאות, שגשוג, שלום
הפניות צולבות לפסוק
- וַיִּגַּ֤שׁ — האיגרת אל העברים 13:1, איגרת פטרוס הראשונה 3:8
- וישאל להם לשלום — שופטים 8:15
- מָאתַ֨יִם — שמואל א 30:10
הפניות הדדיות (2): במדבר 31:13, שמואל א 25:13
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
- Torrey’s: ברכות שלום ודברי פתיחה; עוברי אורח
- Nave's: בשור (נחל)
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין