שמואל א 30:20

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 30 > פסוק 20

שמואל א 30:20


← שמואל א 30:19 שמואל א 30:20 (MT) שמואל א 30:21 →
וְלֹ֣א נֶעְדַּר לָ֠הֶם מִן הַקָּטֹ֨ן וְעַד הַגָּד֜וֹל וְעַד בָּנִ֤ים וּבָנוֹת֙ וּמִשָּׁלָ֔ל וְעַ֛ד כָּל אֲשֶׁ֥ר לָקְח֖וּ לָהֶ֑ם הַכֹּ֖ל הֵשִׁ֥יב דָּוִֽד׃
וַיִּקַּ֣ח דָּוִ֔ד אֶת כָּל הַצֹּ֖אן וְהַבָּקָ֑ר נָהֲג֗וּ לִפְנֵי֙ הַמִּקְנֶ֣ה הַה֔וּא וַיֹּ֣אמְר֔וּ זֶ֖ה שְׁלַ֥ל דָּוִֽד׃
וַיָּבֹ֣א דָוִ֗ד אֶל מָאתַ֨יִם הָאֲנָשִׁ֜ים אֲשֶֽׁר פִּגְּר֣וּ׀ מִלֶּ֣כֶת׀ אַחֲרֵ֣י דָוִ֗ד וַיֹּֽשִׁיבֻם֙ בְּנַ֣חַל הַבְּשׂ֔וֹר וַיֵּֽצְאוּ֙ לִקְרַ֣את דָּוִ֔ד וְלִקְרַ֖את הָעָ֣ם אֲשֶׁר אִתּ֑וֹ וַיִּגַּ֤שׁ דָּוִד֙ אֶת הָעָ֔ם וַיִּשְׁאַ֥ל לָהֶ֖ם לְשָׁלֽוֹם׃

נוסח הפסוק

MT

וַיִּקַּ֣חH3947 דָּוִ֔דH1732 אֶתH853 כָּלH3605 הַצֹּ֖אןH6629 וְהַבָּקָ֑רH1241 נָהֲג֗וּH5090 לִפְנֵי֙H6440 הַמִּקְנֶ֣הH4735 הַה֔וּאH1931 וַיֹּ֣אמְר֔וּH559 זֶ֖הH2088 שְׁלַ֥לH7998 דָּוִֽד׃H1732


המקור העברי

וַיִּקַּח דָּוִד אֶת־כָּל־הַצֹּאן וְהַבָּקָר נָהֲגוּ לִפְנֵי הַמִּקְנֶה הַהוּא וַיֹּאמְרוּ זֶה שְׁלַל דָּוִד׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יִּקַּ֣ח
va/i.yi.Kach H3947 HC/Vqw3ms and/ he took
דָּוִ֔ד
da.Vid H1732 HNp David
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
כָּל
kol- H3605 HNcmsc all
הַ/צֹּ֖אן
ha./Tzon H6629 HTd/Ncbsa the/ sheep
וְ/הַ/בָּקָ֑ר
ve./ha./ba.Kar H1241 HC/Td/Ncbsa and/ the/ cattle
נָהֲג֗וּ
na.ha.Gu H5090 HVqp3cp they drove (them)
לִ/פְנֵי֙
li/f.Nei H6440 HR/Ncbpc (to)/ before
הַ/מִּקְנֶ֣ה
ha./mik.Neh H4735 HTd/Ncmsa the/ livestock
הַ/ה֔וּא
ha./Hu' H1931 HTd/Pp3ms (the)/ that
וַ/יֹּ֣אמְר֔וּ
va/i.Yo.me.Ru H559 HC/Vqw3mp and/ they said
זֶ֖ה
zeh H2088 HPdxms this
שְׁלַ֥ל
she.Lal H7998 HNcmsc (is) (the) booty of
דָּוִֽד
da.Vid H1732 HNp David
הפניות שטרונג
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1241 — בָּקָר (bâqâr, baw-kawr'): מן בָּקַר (bâqar) [H1239]; בקר לבשר או בעל חיים ממשפחת השוורים משני המינים (ככזה המשמש לחרישה); בהוראה קיבוצית, עדר
  • H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H3947 — לָקַח (lâqach, law-kakh'): שורש קדום; לקחת (במגוון הרחב ביותר של שימושים)
  • H4735 — מִקְנֶה (miqneh, mik-neh'): מן קָנָה (qânâh) [H7069]; דבר שנקנה, כלומר רכוש, אך רק מקנה (בעלי חיים); בהפשטה, קניין
  • H5090 — נָהַג (nâhag, naw-hag'): שורש ראשוני; להוליך קדימה (אדם, בהמה או מרכבה), כלומר לנהוג, להוביל, לשבות ולהוליך; בבניין החוזר, להתקדם (כלומר להניע או להנהיג את עצמו); וכן (מתוך ההתנשמות הנגרמת מן המאמץ), להיאנח, לנהות
  • H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה)
  • H6629 — צֹאן (tsôʼn, tsone): או צאוֹן (tsʼôwn); (תהילים 144:13), משורש בלתי־משומש שמשמעותו לנדוד; שם קיבוצי לעדר (של כבשים או עזים); וכן בהשאלה (על בני אדם)
  • H7998 — שָׁלָל (shâlâl, shaw-lawl'): מן שָׁלַל (shâlal) [H7997]; שָׁלָל, בִּזָּה
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (2): דברי הימים א 18:11, דברי הימים ב 14:14

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 30 › פסוק 20