במדבר 11:34

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > במדבר > פרק 11 > פסוק 34

במדבר 11:34


← במדבר 11:33 במדבר 11:34 (MT) במדבר 11:35 →
הַבָּשָׂ֗ר עוֹדֶ֙נּוּ֙ בֵּ֣ין שִׁנֵּיהֶ֔ם טֶ֖רֶם יִכָּרֵ֑ת וְאַ֤ף יְהוָה֙ חָרָ֣ה בָעָ֔ם וַיַּ֤ךְ יְהוָה֙ בָּעָ֔ם מַכָּ֖ה רַבָּ֥ה מְאֹֽד׃
וַיִּקְרָ֛א אֶת שֵֽׁם הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא קִבְר֣וֹת הַֽתַּאֲוָ֑ה כִּי שָׁם֙ קָֽבְר֔וּ אֶת הָעָ֖ם הַמִּתְאַוִּֽים׃
מִקִּבְר֧וֹת הַֽתַּאֲוָ֛ה נָסְע֥וּ הָעָ֖ם חֲצֵר֑וֹת וַיִּהְי֖וּ בַּחֲצֵרֽוֹת׃

נוסח הפסוק

MT

וַיִּקְרָ֛אH7121 אֶתH853 שֵֽׁםH8034 הַמָּק֥וֹםH4725 הַה֖וּאH1931 קִבְר֣וֹתH6914 הַֽתַּאֲוָ֑הH6914 כִּיH3588 שָׁם֙H8033 קָֽבְר֔וּH6912 אֶתH853 הָעָ֖םH5971 הַמִּתְאַוִּֽים׃H183


המקור העברי

וַיִּקְרָא אֶת־שֵׁם־הַמָּקֹום הַהוּא קִבְרֹות הַתַּאֲוָה כִּי־שָׁם קָבְרוּ אֶת־הָעָם הַמִּתְאַוִּים׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יִּקְרָ֛א
va/i.yik.Ra' H7121 HC/Vqw3ms and/ someone called
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
שֵֽׁם
shem- H8034 HNcmsc (the) name of
הַ/מָּק֥וֹם
ha./ma.Kom H4725 HTd/Ncmsa the/ place
הַ/ה֖וּא
ha./Hu' H1931 HTd/Pp3ms (the)/ that
קִבְר֣וֹת הַֽתַּאֲוָ֑ה
kiv.Rot ha.ta.'a.Vah H6914 HNp Kibroth Hattaavah
כִּי
ki- H3588 HC for
שָׁם֙
sham H8033 HD there
קָֽבְר֔וּ
ka.ve.Ru H6912 HVqp3cp they buried
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
הָ/עָ֖ם
ha./'Am H5971 HTd/Ncmsa the/ people
הַ/מִּתְאַוִּֽים
ha./mit.'a.Vim H183 HTd/Vtrmpa who/ craved
הפניות שטרונג
  • H183 — אָוָה (ʼâvâh, aw-vaw'): שורש קדום; לחשוק ב־, להתאוות ל־
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H4725 — מָקוֹם (mâqôwm, maw-kome'): או מָקֹם (mâqôm); גם (נקבה) מְקוֹמָה (mᵉqôwmâh); או מְקֹמָה (mᵉqômâh); מן קוּם (qûwm) [H6965]; בְּמַשְׁמָעוּת המדויקת: עמידה, כלומר נקודה; אך משמש בהרחבה לציון מקום (כללי או מסוים); וכן (בהשאלה) לציון מצב (של הגוף או של הנפש)
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H6912 — קָבַר (qâbar, kaw-bar'): שורש קדום; לקבור
  • H6914 — קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה (Qibrôwth hat-Taʼă-vâh, kib-roth' hat-tahav-aw'): מן ריבוי הנקבה של קֶבֶר (qeber) [H6913] ותַּאֲוָה (taʼăvâh) [H8378] כשה"א הידיעה מצורפת ביניהם; קברי התאווה; קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה, מקום במדבר
  • H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות)
  • H8033 — שָׁם (shâm, shawm): מילית קדומה (אולי מכינוי הזיקה, אֲשֶׁר (ʼăsher) [H834]); שָׁם (ובהשאלה לזמן) אָז; ולעיתים קרובות לשם, או משם
  • H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › במדבר › פרק 11 › פסוק 34