מלאכי 2:4

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > מלאכי > פרק 2 > פסוק 4

מלאכי 2:4


← מלאכי 2:3 מלאכי 2:4 (MT) מלאכי 2:5 →
הִנְנִ֨י גֹעֵ֤ר לָכֶם֙ אֶת הַזֶּ֔רַע וְזֵרִ֤יתִי פֶ֙רֶשׁ֙ עַל פְּנֵיכֶ֔ם פֶּ֖רֶשׁ חַגֵּיכֶ֑ם וְנָשָׂ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽיו׃
וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֚י שִׁלַּ֣חְתִּי אֲלֵיכֶ֔ם אֵ֖ת הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֑את לִֽהְי֤וֹת בְּרִיתִי֙ אֶת לֵוִ֔י אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃
בְּרִיתִ֣י׀ הָיְתָ֣ה אִתּ֗וֹ הַֽחַיִּים֙ וְהַ֨שָּׁל֔וֹם וָאֶתְּנֵֽם ל֥וֹ מוֹרָ֖א וַיִּֽירָאֵ֑נִי וּמִפְּנֵ֥י שְׁמִ֖י נִחַ֥ת הֽוּא׃

נוסח הפסוק

MT

וִֽידַעְתֶּ֕םH3045 כִּ֚יH3588 שִׁלַּ֣חְתִּיH7971 אֲלֵיכֶ֔םH413 אֵ֖תH853 הַמִּצְוָ֣הH4687 הַזֹּ֑אתH2063 לִֽהְי֤וֹתH1961 בְּרִיתִי֙H1285 אֶתH854 לֵוִ֔יH3878 אָמַ֖רH559 יְהוָ֥הH3068 צְבָאֽוֹת׃H6635


המקור העברי

וִידַעְתֶּם כִּי שִׁלַּחְתִּי אֲלֵיכֶם אֵת הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִהְיֹות בְּרִיתִי אֶת־לֵוִי אָמַר יְהוָה צְבָאֹות׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וִֽ/ידַעְתֶּ֕ם
vi./da'.Tem H3045 HC/Vqq2mp and/ you will know
כִּ֚י
ki H3588 HC that
שִׁלַּ֣חְתִּי
shi.Lach.ti H7971 HVpp1cs I have sent
אֲלֵי/כֶ֔ם
'a.lei./Khem H413 HR/Sp2mp to/ you
אֵ֖ת
'et H853 HTo (obj.)
הַ/מִּצְוָ֣ה
ha./mitz.Vah H4687 HTd/Ncfsa the/ commandment
הַ/זֹּ֑את
ha./Zot H2063 HTd/Pdxfs (the)/ this
לִֽ/הְי֤וֹת
li/h.Yot H1961 HR/Vqc to/ be
בְּרִיתִ/י֙
be.ri.T/i H1285 HNcfsc/Sp1cs covenant/ my
אֶת
'et- H854 HR with
לֵוִ֔י
le.Vi H3878 HNp Levi
אָמַ֖ר
'a.Mar H559 HVqp3ms he says
יְהוָ֥ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
צְבָאֽוֹת
tze.va.'ot H6635 HNcbpa of hosts
הפניות שטרונג
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H854 — אֵת (ʼêth, ayth): כנראה מן אָנָה (ʼânâh) [H579]; בעצם, קרבה (משמש רק כמילת יחס או כתואר הפועל), על יד; ומכאן, באופן כללי, עם, על ידי, אצל, בקרב וכדומה
  • H1285 — בְּרִית (bᵉrîyth, ber-eeth'): מן בָּרָה (bârâh) [H1262] (במשמעות של חיתוך (כמו בָּרָא (bârâʼ) [H1254])); ברית, הסכם (הקרוי כך משום שנכרת במעבר בין בתרי הבשר)
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H2063 — זֹאת (zôʼth, zothe'): נקבה חריגה של זֶה (zeh) [H2089]; זאת (משמש לעיתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3878 — לֵוִי (Lêvîy, lay-vee'): מ־לָוָה (lâvâh) [H3867]; מחובר; לֵוִי, בנו של יעקב
  • H4687 — מִצְוָה (mitsvâh, mits-vaw'): מן צָוָה (tsâvâh) [H6680]; מצווה, בין אנושית ובין אלוהית (בקיבוצן, התורה)
  • H6635 — צָבָא (tsâbâʼ, tsaw-baw'): או (בצורת נקבה) צְבָאָה (tsᵉbâʼâh); מן צָבָא (tsâbâʼ) [H6633]; המון של אנשים (או בהשאלה, של דברים), ובייחוד המאורגן למלחמה (צבא); מכאן, מסע מלחמה, כפשוטו או בהשאלה (ובמיוחד, תלאה וסבל, עבודת אלוהים)
  • H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מלאכי › פרק 2 › פסוק 4