כתבי הקודש > ויקרא > פרק 27 > פסוק 2

ויקרא 27:2

← ויקרא 27:1	ויקרא 27:2 (MT)	ויקרא 27:3 →
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃	דַּבֵּ֞ר אֶל בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אִ֕ישׁ כִּ֥י יַפְלִ֖א נֶ֑דֶר בְּעֶרְכְּךָ֥ נְפָשֹׁ֖ת לַֽיהוָֽה׃	וְהָיָ֤ה עֶרְכְּךָ֙ הַזָּכָ֔ר מִבֶּן֙ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֔ה וְעַ֖ד בֶּן שִׁשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה וְהָיָ֣ה עֶרְכְּךָ֗ חֲמִשִּׁ֛ים שֶׁ֥קֶל כֶּ֖סֶף בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃

נוסח הפסוק

MT

דַּבֵּ֞ר^H1696 אֶל^H413 בְּנֵ֤י^H1121 יִשְׂרָאֵל֙^H3478 וְאָמַרְתָּ֣^H559 אֲלֵהֶ֔ם^H413 אִ֕ישׁ^H376 כִּ֥י^H3588 יַפְלִ֖א^H6381 נֶ֑דֶר^H5088 בְּעֶרְכְּךָ֥^H6187 נְפָשֹׁ֖ת^H5315 לַֽיהוָֽה׃^H3068

המקור העברי

דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַיהוָה׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
דַּבֵּ֞ר	da.Ber	H1696	HVpv2ms	speak
אֶל	'el-	H413	HR	to
בְּנֵ֤י	be.Nei	H1121	HNcmpc	(the) people of
יִשְׂרָאֵל֙	Yis.ra.'El	H3478	HNp	Israel
וְ/אָמַרְתָּ֣	ve./'a.mar.Ta	H559	HC/Vqq2ms	and/ you will say
אֲלֵ/הֶ֔ם	'a.le./Hem	H413	HR/Sp3mp	to/ them
אִ֕ישׁ	'ish	H376	HNcmsa	anyone
כִּ֥י	ki	H3588	HC	if
יַפְלִ֖א	yaf.Li'	H6381	HVhi3ms	he will make hard
נֶ֑דֶר	Ne.der	H5088	HNcmsa	a vow
בְּ/עֶרְכְּ/ךָ֥	be./'er.ke./Kha	H6187	HR/Ncmsc/Sp2ms	by/ valuation of/ your
נְפָשֹׁ֖ת	ne.fa.Shot	H5315	HNcbpa	persons
לַֽ/יהוָֽה	la./Yah.weh	H3068	HR/Np	to/ Yahweh

הפניות שטרונג

H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H5088 — נֶדֶר (neder, neh'-der): או נֵדֶר (nêder); מן נָדַר (nâdar) [H5087]; הבטחה (לאלוהים), נדר; וגם (במובן מוחשי) הדבר שנידר
H5315 — נֶפֶשׁ (nephesh, neh'-fesh): מן נָפַשׁ (nâphash) [H5314]; בעיקרו, יצור נושם, כלומר בעל חיים בעל (ובמופשט) חיוניות; משמש בהיקף רחב מאוד במובן מילולי, מותאם או מושאל (גופני או נפשי)
H6187 — עֵרֶךְ (ʻêrek, eh'rek): מן עָרַךְ (ʻârak) [H6186]; ערימה, ציוד, אומדן
H6381 — פָּלָא (pâlâʼ, paw-law'): שורש קדום; במובנו המקורי, אולי להפריד, כלומר להבחין (במובן מילולי או מושאל); ומכאן, להיות (ובבניין הגורם: לעשות) גדול, קשה, נפלא

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

יַפְלִ֖א נֶ֑דֶר — ויקרא 7:16, במדבר 6:1-27, במדבר 30:2-17, קהלת 5:3-4
מתי — בראשית 28:20-22, במדבר 6:2, במדבר 21:2, דברים 23:22-24, שופטים 11:30-31, שופטים 11:39, שמואל א 1:11, שמואל א 1:28

הפניות הדדיות (9): ויקרא 5:4, במדבר 15:3, במדבר 18:16, במדבר 30:3, מלכים ב 12:5, נחמיה 7:46, תהלים 50:14, מלאכי 3:8, הבשורה על פי מתי 27:9

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Torrey’s: חנוכה (הקדשה); נדרים
Nave's: גאולה; נדרים

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ויקרא › פרק 27 › פסוק 2

ויקרא 27:2

תוכן עניינים

ויקרא 27:2

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ויקרא 27:2

ויקרא 27:2

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש