במדבר 30:2

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > במדבר > פרק 30 > פסוק 2

במדבר 30:2


← במדבר 30:1 במדבר 30:2 (MT) במדבר 30:3 →
וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת מֹשֶֽׁה׃
וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהוָֽה׃
אִישׁ֩ כִּֽי יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיהוָ֗ה אֽוֹ הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל נַפְשׁ֔וֹ לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכָל הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃

נוסח הפסוק

MT

וַיְדַבֵּ֤רH1696 מֹשֶׁה֙H4872 אֶלH413 רָאשֵׁ֣יH7218 הַמַּטּ֔וֹתH4294 לִבְנֵ֥יH1121 יִשְׂרָאֵ֖לH3478 לֵאמֹ֑רH559 זֶ֣הH2088 הַדָּבָ֔רH1697 אֲשֶׁ֖רH834 צִוָּ֥הH6680 יְהוָֽה׃H3068


המקור העברי

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל־רָאשֵׁי הַמַּטֹּות לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יְדַבֵּ֤ר
va/y.da.Ber H1696 HC/Vpw3ms and/ he spoke
מֹשֶׁה֙
mo.Sheh H4872 HNp Moses
אֶל
'el- H413 HR to
רָאשֵׁ֣י
ra.Shei H7218 HNcmpc (the) leaders of
הַ/מַּטּ֔וֹת
ha./ma.Tot H4294 HTd/Ncmpa the/ tribes
לִ/בְנֵ֥י
li/v.Nei H1121 HR/Ncmpc of/ (the) people of
יִשְׂרָאֵ֖ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
לֵ/אמֹ֑ר
le./Mor H559 HR/Vqc (to)/ saying
זֶ֣ה
zeh H2088 HPdxms this
הַ/דָּבָ֔ר
ha./da.Var H1697 HTd/Ncmsa (is) the/ word
אֲשֶׁ֖ר
'a.Sher H834 HTr which
צִוָּ֥ה
tzi.Vah H6680 HVpp3ms he has commanded
יְהוָֽה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
הפניות שטרונג
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
  • H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
  • H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H4294 — מַטֶּה (maṭṭeh, mat-teh'): או (נקבה) מַטָּה (maṭṭâh); מ־נָטָה (nâṭâh) [H5186]; ענף (כמשתרע); ובהשאלה — שֵבט; וכן מַטֶּה, בין לייסור (ובהשאלה, תוכחה), בין לשלטון (שרביט), בין להטלה (רומח), ובין להליכה (מקל; ובהשאלה, משען החיים, כגון לחם)
  • H4872 — מֹשֶׁה (Môsheh, mo-sheh'): מן מָשָׁה (mâshâh) [H4871]; הוצאה (מן המים), דהיינו ניצל; מֹשֶׁה, נותן התורה של ישראל
  • H6680 — צָוָה (tsâvâh, tsaw-vaw'): שורש קדום; (בבניין מוגבר) לכונן, לצוות
  • H7218 — רֹאשׁ (rôʼsh, roshe): משורש בלתי משומש שמשמעותו כנראה לנער; הראש (בהיותו הנוח ביותר להינוע), בין כפשוטו ובין בהשאלה (בשימושים רבים: של מקום, של זמן, של מעלה וכו')
מראי מקום

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › במדבר › פרק 30 › פסוק 2