ויקרא 21:9

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ויקרא > פרק 21 > פסוק 9

ויקרא 21:9


← ויקרא 21:8 ויקרא 21:9 (MT) ויקרא 21:10 →
וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ כִּֽי אֶת לֶ֥חֶם אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא מַקְרִ֑יב קָדֹשׁ֙ יִֽהְיֶה לָּ֔ךְ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃
וּבַת֙ אִ֣ישׁ כֹּהֵ֔ן כִּ֥י תֵחֵ֖ל לִזְנ֑וֹת אֶת אָבִ֙יהָ֙ הִ֣יא מְחַלֶּ֔לֶת בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף׃
וְהַכֹּהֵן֩ הַגָּד֨וֹל מֵאֶחָ֜יו אֲֽשֶׁר יוּצַ֥ק עַל רֹאשׁ֣וֹ׀ שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙ וּמִלֵּ֣א אֶת יָד֔וֹ לִלְבֹּ֖שׁ אֶת הַבְּגָדִ֑ים אֶת רֹאשׁוֹ֙ לֹ֣א יִפְרָ֔ע וּבְגָדָ֖יו לֹ֥א יִפְרֹֽם׃

נוסח הפסוק

MT

וּבַת֙H1323 אִ֣ישׁH376 כֹּהֵ֔ןH3548 כִּ֥יH3588 תֵחֵ֖לH2490 לִזְנ֑וֹתH2181 אֶתH853 אָבִ֙יהָ֙H1 הִ֣יאH1931 מְחַלֶּ֔לֶתH2490 בָּאֵ֖שׁH784 תִּשָּׂרֵֽף׃H8313


המקור העברי

וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנֹות אֶת־אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף׃ ס

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וּ/בַת֙
u./Vat H1323 HC/Ncfsc and/ a daughter of
אִ֣ישׁ
'ish H376 HNcmsc a man
כֹּהֵ֔ן
ko.Hen H3548 HNcmsa a priest
כִּ֥י
ki H3588 HC if
תֵחֵ֖ל
te.Chel H2490 HVNi3fs she will profane herself
לִ/זְנ֑וֹת
li/z.Not H2181 HR/Vqc by/ acting as a prostitute
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
אָבִ֨י/הָ֙
'a.Vi./ha H1 HNcmsc/Sp3fs father/ her
הִ֣יא
hi' H1931 HPp3fs she
מְחַלֶּ֔לֶת
me.cha.Le.let H2490 HVprfsa (is) profaning
בָּ/אֵ֖שׁ
ba./'Esh H784 HRd/Ncbsa with (the)/ fire
תִּשָּׂרֵֽף
ti.sa.Ref H8313 HVNi3fs she will be burned
הפניות שטרונג
  • H1 — אָב (ʼâb, awb): מילה ראשונית; אב, בשימוש מילולי וישיר, או מושאל ורחוק
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H784 — אֵשׁ (ʼêsh, aysh): מילה קדומה; אש (כפשוטה או בהשאלה)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1323 — בַּת (bath, bath): מן בָּנָה (bânâh) [H1129] (כנקבה של בֵּן (bên) [H1121]); בַּת (משמשת במובן רחב כשאר כינויי הקרבה המשפחתית, כפשוטו וכמשל)
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H2181 — זָנָה (zânâh, zaw-naw'): שורש קדום (מוזן היטב ולכן מופקר); לנאוף (בדרך כלל אמור באישה, ולעיתים רחוקות יותר במשמעות של זנות סתם, ולעיתים נדירות באונס בעל כורחה); ובהשאלה, לעבוד עבודה זרה (שכן עם ישראל נחשב כבת זוגו של יהוה)
  • H2490 — חָלַל (châlal, khaw-lal'): שורש ראשוני (השווה חָלָה (châlâh) [H2470]); גם פועל גזור שם (מ־חָלִיל (châlîyl) [H2485]); בעיקרו: לנקוב, כלומר (בהשתמעות) לפצוע, להתיך; ובהוראה מושאלת: לחלל (אדם, מקום או דבר), להפר (את דברו), להחל (כאילו בפתיחת בקיע), לחלל בחליל
  • H3548 — כֹּהֵן (kôhên, ko-hane'): בינוני פעיל של כָּהַן (kâhan) [H3547]; מילולית: המשמש בקודש, כהן; וכן (בדרך כבוד) כהן מכהן בפועל (אף שהוא הדיוט)
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H8313 — שָׂרַף (sâraph, saw-raf'): שורש ראשוני; לבעור (ובבניין הגורם: להצית, להעלות באש)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ויקרא › פרק 21 › פסוק 9