כתבי הקודש > איוב > פרק 32 > פסוק 1

איוב 32:1

← איוב 31:40	איוב 32:1 (MT)	איוב 32:2 →
תַּ֤חַת חִטָּ֨ה׀ יֵ֥צֵא ח֗וֹחַ וְתַֽחַת שְׂעֹרָ֥ה בָאְשָׁ֑ה תַּ֝֗מּוּ דִּבְרֵ֥י אִיּֽוֹב׃	וַֽיִּשְׁבְּת֡וּ שְׁלֹ֤שֶׁת הָאֲנָשִׁ֣ים הָ֭אֵלֶּה מֵעֲנ֣וֹת אֶת אִיּ֑וֹב כִּ֤י ה֖וּא צַדִּ֣יק בְּעֵינָֽיו׃	וַיִּ֤חַר אַ֨ף׀ אֱלִיה֣וּא בֶן בַּרַכְאֵ֣ל הַבּוּזִי֮ מִמִּשְׁפַּ֪חַ֫ת רָ֥ם בְּ֭אִיּוֹב חָרָ֣ה אַפּ֑וֹ עַֽל צַדְּק֥וֹ נַ֝פְשׁ֗וֹ מֵאֱלֹהִֽים׃

נוסח הפסוק

MT

וַֽיִּשְׁבְּת֡וּ^H7673 שְׁלֹ֤שֶׁת^H7969 הָאֲנָשִׁ֣ים^H376 הָ֭אֵלֶּה^H428 מֵעֲנ֣וֹת^H6030 אֶת^H853 אִיּ֑וֹב^H347 כִּ֤י^H3588 ה֖וּא^H1931 צַדִּ֣יק^H6662 בְּעֵינָֽיו׃^H5869

המקור העברי

וַיִּשְׁבְּתוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה מֵעֲנֹות אֶת־אִיֹּוב כִּי הוּא צַדִּיק בְּעֵינָיו׃ פ

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַֽ/יִּשְׁבְּת֡וּ	va/i.yish.be.Tu	H7673	HC/Vqw3mp	and/ they ceased
שְׁלֹ֤שֶׁת	she.Lo.shet	H7969	HAcmsc	(the) three
הָ/אֲנָשִׁ֣ים	ha./'a.na.Shim	H376	HTd/Ncmpa	the/ men
הָ֭/אֵלֶּה	Ha./'e.leh	H428	HTd/Pdxcp	(the)/ these
מֵ/עֲנ֣וֹת	me./'a.Not	H6030	HR/Vqc	from/ answering
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
אִיּ֑וֹב	'i.Yov	H347	HNp	Job
כִּ֤י	ki	H3588	HC	for
ה֖וּא	hu'	H1931	HPp3ms	he
צַדִּ֣יק	tza.Dik	H6662	HAamsa	(was) righteous
בְּ/עֵינָֽי/ו	be./'ei.Na/v	H5869	HR/Ncbdc/Sp3ms	in/ own eyes/ his

הפניות שטרונג

H347 — אִיּוֹב (ʼÎyôwb, ee-yobe'): מן אָיַב (ʼâyab) [H340]; שנוא (כלומר נרדף); איוב, האב הקדמון הנודע בסבלנותו
H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
H428 — אֵלֶּה (ʼêl-leh, ale'-leh): מורחב מ־אֵל (ʼêl) [H411]; אלה או אותם
H582 — אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh, en-oshe'): מ־אָנַשׁ (ʼânash) [H605]; כראוי, בן־תמותה (ולפיכך שונה מן אָדָם (ʼâdâm) [H120] המכובד יותר); מכאן; אדם באופן כללי (ביחיד או כשם קיבוצי)
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H5869 — עַיִן (ʻayin, ah'-yin): כנראה מילה קדומה; עין (כפשוטה או בהשאלה); בדרך של אנלוגיה, מעיין (בהיותו עינו של הנוף)
H6030 — עָנָה (ʻânâh, aw-naw'): שורש קדום; בעיקרו, להתבונן או (בדרך כלל) לשים לב, כלומר לתת את הדעת; ומכאן, להשיב; בהרחבה, לפצות פה ולדבר; ובמיוחד לשיר, לרנן, להעיד, להכריז
H6662 — צַדִּיק (tsaddîyq, tsad-deek'): מ־צָדַק (tsâdaq) [H6663]; צדיק, ישר
H7673 — שָׁבַת (shâbath, shaw-bath'): שורש קדום; לשבות, כלומר לחדול ממאמץ; משמש בהוראות משתמעות רבות (בבניין סיבתי, בהשאלה או בהוראה מסוימת)
H7969 — שָׁלוֹשׁ (shâlôwsh, shaw-loshe'): או שָׁלֹשׁ (shâlôsh); זכר שְׁלוֹשָׁה (shᵉlôwshâh); או שְׁלֹשָׁה (shᵉlôshâh); מספר ראשוני; שלוש; לעיתים (כמספר סודר) שלישי, או (כמספר הכפלה) שלוש פעמים

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

צַדִּ֣יק — איוב 6:29, איוב 10:2, איוב 10:7, איוב 13:15, איוב 23:7, איוב 27:4-6, איוב 29:11-17, איוב 31:1-40, איוב 33:9

הפניות הדדיות (5): איוב 9:20, איוב 13:5, איוב 32:3, איוב 33:5, איוב 34:5

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: הצדקה עצמית — הרשעה עצמית
Nave's: צדקנות עצמית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › איוב › פרק 32 › פסוק 1

איוב 32:1

תוכן עניינים

איוב 32:1

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

איוב 32:1

איוב 32:1

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש