ירמיה 42:22

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 42 > פסוק 22

ירמיה 42:22


← ירמיה 42:21 ירמיה 42:22 (MT) ירמיה 43:1 →
וָאַגִּ֥ד לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֗ם בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּלְכֹ֖ל אֲשֶׁר שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃
וְעַתָּה֙ יָדֹ֣עַ תֵּֽדְע֔וּ כִּ֗י בַּחֶ֛רֶב בָּרָעָ֥ב וּבַדֶּ֖בֶר תָּמ֑וּתוּ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר חֲפַצְתֶּ֔ם לָב֖וֹא לָג֥וּר שָֽׁם׃
וַיְהִי֩ כְּכַלּ֨וֹת יִרְמְיָ֜הוּ לְדַבֵּ֣ר אֶל כָּל הָעָ֗ם אֶת כָּל דִּבְרֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר שְׁלָח֛וֹ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם אֲלֵיהֶ֑ם אֵ֥ת כָּל הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃

נוסח הפסוק

MT

וְעַתָּה֙H6258 יָדֹ֣עַH3045 תֵּֽדְע֔וּH3045 כִּ֗יH3588 בַּחֶ֛רֶבH2719 בָּרָעָ֥בH7458 וּבַדֶּ֖בֶרH1698 תָּמ֑וּתוּH4191 בַּמָּקוֹם֙H4725 אֲשֶׁ֣רH834 חֲפַצְתֶּ֔םH2654 לָב֖וֹאH935 לָג֥וּרH1481 שָֽׁם׃H8033


המקור העברי

וְעַתָּה יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדֶּבֶר תָּמוּתוּ בַּמָּקֹום אֲשֶׁר חֲפַצְתֶּם לָבֹוא לָגוּר שָׁם׃ ס

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/עַתָּה֙
ve./'a.Tah H6258 HC/D and/ therefore
יָדֹ֣עַ
ya.Do.a' H3045 HVqa assuredly (know)
תֵּֽדְע֔וּ
te.de.'U H3045 HVqi2mp you will know
כִּ֗י
Ki H3588 HC that
בַּ/חֶ֛רֶב
ba./Che.rev H2719 HRd/Ncfsa by the/ sword
בָּ/רָעָ֥ב
ba./ra.'Av H7458 HRd/Ncmsa by (the)/ famine
וּ/בַ/דֶּ֖בֶר
u./va./De.ver H1698 HC/Rd/Ncmsa and/ by (the)/ pestilence
תָּמ֑וּתוּ
ta.Mu.tu H4191 HVqi2mp you will die
בַּ/מָּקוֹם֙
ba./ma.kOm H4725 HRd/Ncmsa in the/ place
אֲשֶׁ֣ר
'a.Sher H834 HTr where
חֲפַצְתֶּ֔ם
cha.fatz.Tem H2654 HVqp2mp you desire
לָ/ב֖וֹא
la./Vo' H935 HR/Vqc to/ go
לָ/ג֥וּר
la./Gur H1481 HR/Vqc to/ sojourn
שָֽׁם
Sham H8033 HD there
הפניות שטרונג
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H1481 — גּוּר (gûwr, goor): שורש ראשוני; בעיקרו: לסטות מן הדרך (לשם לינה או לכל מטרה אחרת), כלומר לגור כגר (כאורח); וגם להירתע, לפחד (כמי שנמצא במקום זר); וגם להתאסף לשם עוינות (מתוך פחד)
  • H1698 — דֶּבֶר (deber, deh'-ber): מן דָבַר (dâbar) [H1696] (במובן של השמדה); מגפה, דֶּבֶר
  • H2654 — חָפֵץ (châphêts, khaw-fates'): שורש קדום; בעצם, לנטות אל; מכאן (במובן מילולי, אך לעיתים רחוקות) לכופף; ובהשאלה, למצוא חפץ ב־, לחשוק, לרצות
  • H2719 — חֶרֶב (chereb, kheh'-reb): מן חָרַב (chârab) [H2717]; בצורת, חורב; וגם כלי חותך (על שום פעולתו המשחיתה), כגון סכין, חרב או כלי חד אחר
  • H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H4191 — מוּת (mûwth, mooth): שורש קדום; למות (במובן מילולי או מושאל); בבניין הגורם, להמית
  • H4725 — מָקוֹם (mâqôwm, maw-kome'): או מָקֹם (mâqôm); גם (נקבה) מְקוֹמָה (mᵉqôwmâh); או מְקֹמָה (mᵉqômâh); מן קוּם (qûwm) [H6965]; בְּמַשְׁמָעוּת המדויקת: עמידה, כלומר נקודה; אך משמש בהרחבה לציון מקום (כללי או מסוים); וכן (בהשאלה) לציון מצב (של הגוף או של הנפש)
  • H6258 — עַתָּה (ʻattâh, at-taw'): מן עֵת (ʻêth) [H6256]; בזמן הזה, עתה; בין כתואר הפועל, בין כמילת קישור ובין כמילת ריק (מילת חיזוק)
  • H7458 — רָעָב (râʻâb, raw-awb'): מ־רָעֵב (râʻêb) [H7456]; רָעָב (בהיקף גדול או קטן)
  • H8033 — שָׁם (shâm, shawm): מילית קדומה (אולי מכינוי הזיקה, אֲשֶׁר (ʼăsher) [H834]); שָׁם (ובהשאלה לזמן) אָז; ולעיתים קרובות לשם, או משם
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (9): ויקרא 26:38, ירמיה 1:18, ירמיה 21:6, ירמיה 38:2, ירמיה 44:12, ירמיה 44:14, יחזקאל 5:12, יחזקאל 12:14, יחזקאל 33:27

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 42 › פסוק 22