כתבי הקודש > בראשית > פרק 50 > פסוק 25

בראשית 50:25

← בראשית 50:24	בראשית 50:25 (MT)	בראשית 50:26 →
וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל אֶחָ֔יו אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וֵֽאלֹהִ֞ים פָּקֹ֧ד יִפְקֹ֣ד אֶתְכֶ֗ם וְהֶעֱלָ֤ה אֶתְכֶם֙ מִן הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶל הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֛ע לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃	וַיַּשְׁבַּ֣ע יוֹסֵ֔ף אֶת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִתֶ֥ם אֶת עַצְמֹתַ֖י מִזֶּֽה׃	וַיָּ֣מָת יוֹסֵ֔ף בֶּן מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִ֑ים וַיַּחַנְט֣וּ אֹת֔וֹ וַיִּ֥ישֶׂם בָּאָר֖וֹן בְּמִצְרָֽיִם׃

נוסח הפסוק

MT

וַיַּשְׁבַּ֣ע^H7650 יוֹסֵ֔ף^H3130 אֶת^H853 בְּנֵ֥י^H1121 יִשְׂרָאֵ֖ל^H3478 לֵאמֹ֑ר^H559 פָּקֹ֨ד^H6485 יִפְקֹ֤ד^H6485 אֱלֹהִים֙^H430 אֶתְכֶ֔ם^H853 וְהַעֲלִתֶ֥ם^H5927 אֶת^H853 עַצְמֹתַ֖י^H6106 מִזֶּֽה׃^H2088

המקור העברי

וַיַּשְׁבַּע יֹוסֵף אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת־עַצְמֹתַי מִזֶּה׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יַּשְׁבַּ֣ע	va/i.yash.Ba'	H7650	HC/Vhw3ms	and/ he made to swear an oath
יוֹסֵ֔ף	yo.Sef	H3130	HNp	Joseph
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
בְּנֵ֥י	be.Nei	H1121	HNcmpc	(the) sons of
יִשְׂרָאֵ֖ל	Yis.ra.'El	H3478	HNp	Israel
לֵ/אמֹ֑ר	le./Mor	H559	HR/Vqc	(to)/ saying
פָּקֹ֨ד	pa.Kod	H6485	HVqa	certainly (to visit)
יִפְקֹ֤ד	yif.Kod	H6485	HVqi3ms	he will visit
אֱלֹהִים֙	'E.lo.Him	H430	HNcmpa	God
אֶתְ/כֶ֔ם	'et./Khem	H853	HTo/Sp2mp	(obj.)/ you
וְ/הַעֲלִתֶ֥ם	ve./ha.'a.li.Tem	H5927	HC/Vhq2mp	and/ you will bring up
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
עַצְמֹתַ֖/י	'atz.mo.Ta/i	H6106	HNcfpc/Sp1cs	bones/ my
מִ/זֶּֽה	mi./Zeh	H2088	HR/Pdxms	from/ here

הפניות שטרונג

H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
H3130 — יוֹסֵף (Yôwçêph, yo-safe'): עתיד של יָסַף (yâçaph) [H3254]; יוסיף (או אולי פשוט בינוני פעיל: מוסיף); יוסף, שמם של שבעה ישראלים
H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
H5927 — עָלָה (ʻâlâh, aw-law'): שורש קדום; לעלות, בבניין עומד (להיות גבוה) או בבניין יוצא (להעלות, לטפס); משמש במגוון רחב של מובנים, ראשוניים ומשניים, מילוליים ומושאלים
H6106 — עֶצֶם (ʻetsem, eh'tsem): מן עָצַם (ʻâtsam) [H6105]; עצם (על שם חוזקה); בהרחבה, הגוף; ובהשאלה, המהות, כלומר (בשימוש כינויי) עצמו, אותו עצמו
H6485 — פָּקַד (pâqad, paw-kad'): שורש ראשוני; לפקוד (בכוונה טובה או עוינת); ובהשאלה: לפקח, למנות, להטיל תפקיד, לדאוג ל־, להיווכח בחסרונו, להפקיד וכדומה
H7650 — שָׁבַע (shâbaʻ, shaw-bah'): שורש קדום; כראוי, להיות שלם, אך משמש רק כשם שנגזר משֶׁבַע (shebaʻ) [H7651]; 'להשתבע', כלומר להישבע שבועה (כאילו על ידי חזרה על ההצהרה שבע פעמים)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

וְהַעֲלִתֶ֥ם — שמות 13:19, יהושע 24:32, מעשי השליחים 7:16, האיגרת אל העברים 11:22
וַיַּשְׁבַּ֣ע — בראשית 47:29-31, בראשית 50:5

הפניות הדדיות (6): בראשית 23:19, בראשית 23:20, בראשית 24:3, בראשית 46:4, בראשית 47:30, מלכים ב 11:4

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: המתים; שבועות
Torrey’s: קבורה; הארץ הקדושה; היהודים; שבועות
Nave's: אח; קבורה; יוֹסֵף; שבועה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › בראשית › פרק 50 › פסוק 25

בראשית 50:25

תוכן עניינים

בראשית 50:25

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

בראשית 50:25

בראשית 50:25

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש