שמות 10:19

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמות > פרק 10 > פסוק 19

שמות 10:19


← שמות 10:18 שמות 10:19 (MT) שמות 10:20 →
וַיֵּצֵ֖א מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיֶּעְתַּ֖ר אֶל יְהוָֽה׃
וַיַּהֲפֹ֨ךְ יְהוָ֤ה רֽוּחַ יָם֙ חָזָ֣ק מְאֹ֔ד וַיִּשָּׂא֙ אֶת הָ֣אַרְבֶּ֔ה וַיִּתְקָעֵ֖הוּ יָ֣מָּה סּ֑וּף לֹ֤א נִשְׁאַר֙ אַרְבֶּ֣ה אֶחָ֔ד בְּכֹ֖ל גְּב֥וּל מִצְרָֽיִם׃
וַיְחַזֵּ֥ק יְהוָ֖ה אֶת לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

נוסח הפסוק

MT

וַיַּהֲפֹ֨ךְH2015 יְהוָ֤הH3068 רֽוּחַH7307 יָם֙H3220 חָזָ֣קH2389 מְאֹ֔דH3966 וַיִּשָּׂא֙H5375 אֶתH853 הָ֣אַרְבֶּ֔הH697 וַיִּתְקָעֵ֖הוּH8628 יָ֣מָּהH3220 סּ֑וּףH5488 לֹ֤אH3808 נִשְׁאַר֙H7604 אַרְבֶּ֣הH697 אֶחָ֔דH259 בְּכֹ֖לH3605 גְּב֥וּלH1366 מִצְרָֽיִם׃H4714


המקור העברי

וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה רוּחַ־יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת־הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יַּהֲפֹ֨ךְ
va/i.ya.ha.Fokh H2015 HC/Vqw3ms and/ he turned
יְהוָ֤ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
רֽוּחַ
Ru.ach- H7307 HNcbsc a wind
יָם֙
yam H3220 HNcmsa west
חָזָ֣ק
cha.Zak H2389 HAamsa strong
מְאֹ֔ד
me.'Od H3966 HD very
וַ/יִּשָּׂא֙
va/i.yi.Sa' H5375 HC/Vqw3ms and/ it carried away
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
הָ֣/אַרְבֶּ֔ה
ha./'ar.Beh H697 HTd/Ncmsa the/ locust(s)
וַ/יִּתְקָעֵ֖/הוּ
va/i.yit.ka.'E./hu H8628 HC/Vqw3ms/Sp3ms and/ it blew/ it
יָ֣מָּ/ה
Ya.ma/h H3220 HNcmsc/Sd (the) sea of/ towards
סּ֑וּף
Suf H5488 HNcmsa reed(s)
לֹ֤א
lo' H3808 HTn not
נִשְׁאַר֙
nish.'Ar H7604 HVNp3ms it remained
אַרְבֶּ֣ה
'ar.Beh H697 HNcmsa a locust
אֶחָ֔ד
'e.Chad H259 HAcmsa one
בְּ/כֹ֖ל
be./Khol H3605 HR/Ncmsc in/ all
גְּב֥וּל
ge.Vul H1366 HNcmsc (the) territory of
מִצְרָֽיִם
mitz.Ra.yim H4714 HNp Egypt
הפניות שטרונג
  • H259 — אֶחָד (ʼechâd, ekh-awd'): מספר מ־אָחַד (ʼâchad) [H258]; בעיקרו, מאוחד, כלומר אחד; או (כמספר סודר) ראשון
  • H697 — אַרְבֶּה (ʼarbeh, ar-beh'): מ־רָבָה (râbâh) [H7235]; אַרְבֶּה, מין חגב (על שם ריבויו המהיר)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1366 — גְּבוּל (gᵉbûwl, gheb-ool'): או גְּבֻל (gᵉbul); (מקוצר) מן גָּבַל (gâbal) [H1379]; בעיקרו, חבל (מפני שהוא שזור), כלומר (במשתמע) גבול; ובהרחבה השטח הכלוא בתוכו
  • H2015 — הָפַךְ (hâphak, haw-fak'): שורש קדום; להפוך, להתהפך; ומכאן — לשנות, להרוס מן היסוד, לשוב, לסלף
  • H2389 — חָזָק (châzâq, khaw-zawk'): מ־חָזַק (châzaq) [H2388]; חזק (לרוב במובן שלילי: קשה, עז פנים, אלים)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3220 — יָם (yâm, yawm): מן שורש בלתי־משומש שמשמעו לשאוג; ים (על שם המשבר הרועש של גליו) או מקווה מים גדול; ובמיוחד (עם ה' הידיעה), הים התיכון; לעיתים נהר גדול, או בריכה מלאכותית; ובמובן המקומי — מערב, או (לעיתים נדירות) דרום
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H3966 — מְאֹד (mᵉʼôd, meh-ode'): מן הזהה לאוּד (ʼûwd) [H181]; בדיוק, עוצמה, כלומר (עם מילת יחס או בלעדיה) בעוצמה; ומכאן במשתמע, כליל, במהירות וכדומה (לעיתים קרובות עם מילים אחרות כמילת הגברה או להבעת דרגת ההפלגה; ובייחוד כאשר היא נכפלת)
  • H4714 — מִצְרַיִם (Mitsrayim, mits-rah'-yim): צורת זוגי של מָצוֹר (mâtsôwr) [H4693]; מצרים, כלומר מצרים העליונה והתחתונה
  • H5375 — נָשָׂא (nâsâʼ, naw-saw'): או נָסָה (nâçâh); (תהילים 4:6 (אֲבַד (ʼăbad) [H7])), שורש קדום; לשאת, להרים, במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו ובהשאלה, מוחלט ויחסי
  • H5488 — סוּף (çûwph, soof): כנראה ממקור מצרי; קנה סוף, ובייחוד הגומא (פפירוס)
  • H7307 — רוּחַ (rûwach, roo'-akh): מן רוּחַ (rûwach) [H7306]; רוּחַ (משב אוויר); ומתוך דמיון — נשימה, כלומר נשיפה מורגשת (ואף עזה); ובהשאלה — חיים, כעס, הבל וחוסר ממשוּת; ובהרחבה — אזור בשמים (רוח מרוחות השמים); ומתוך דמיון — רוח, אך רק של יצור בעל תבונה (לרבות ביטוייה ותפקידיה)
  • H7604 — שָׁאַר (shâʼar, shaw-ar'): שורש קדום; כפשוטו, לתפוח, כלומר להיות עודף ונותר (ובבניין הגורם: להותיר)
  • H8628 — תָּקַע (tâqaʻ, taw-kah'): שורש ראשוני; להקיש, כלומר למחוא (כף אל כף), לתקוע (בכלי נגינה); בדרך של אנלוגיה, לתקוע (מסמר או יתד אוהל, חנית וכדומה); ומכאן, להיעשות ערב על ידי תקיעת כף
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמות › פרק 10 › פסוק 19