שמואל ב 13:39

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל ב > פרק 13 > פסוק 39

שמואל ב 13:39


← שמואל ב 13:38 שמואל ב 13:39 (MT) שמואל ב 14:1 →
וְאַבְשָׁל֥וֹם בָּרַ֖ח וַיֵּ֣לֶךְ גְּשׁ֑וּר וַיְהִי שָׁ֖ם שָׁלֹ֥שׁ שָׁנִֽים׃
וַתְּכַל֙ דָּוִ֣ד הַמֶּ֔לֶךְ לָצֵ֖את אֶל אַבְשָׁל֑וֹם כִּֽי נִחַ֥ם עַל אַמְנ֖וֹן כִּֽי מֵֽת׃
וַיֵּ֖דַע יוֹאָ֣ב בֶּן צְרֻיָ֑ה כִּֽי לֵ֥ב הַמֶּ֖לֶךְ עַל אַבְשָׁלֽוֹם׃

נוסח הפסוק

MT

וַתְּכַל֙H3615 דָּוִ֣דH1732 הַמֶּ֔לֶךְH4428 לָצֵ֖אתH3318 אֶלH413 אַבְשָׁל֑וֹםH53 כִּֽיH3588 נִחַ֥םH5162 עַלH5921 אַמְנ֖וֹןH550 כִּֽיH3588 מֵֽת׃H4191


המקור העברי

וַתְּכַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ לָצֵאת אֶל־אַבְשָׁלֹום כִּי־נִחַם עַל־אַמְנֹון כִּי־מֵת׃ ס

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/תְּכַל֙
va./te.Khal H3615 HC/Vpw3fs and/ it (fem) completed
דָּוִ֣ד
da.Vid H1732 HNp David
הַ/מֶּ֔לֶךְ
ha./Me.lekh H4428 HTd/Ncmsa the/ king
לָ/צֵ֖את
la./Tzet H3318 HR/Vqc to/ go out
אֶל
'el- H413 HR against
אַבְשָׁל֑וֹם
'av.sha.Lom H53 HNp Absalom
כִּֽי
ki- H3588 HC for
נִחַ֥ם
ni.Cham H5162 HVNp3ms he was comforted
עַל
'al- H5921 HR on
אַמְנ֖וֹן
'am.Non H550 HNp Amnon
כִּֽי
ki- H3588 HC that
מֵֽת
Met H4191 HVqp3ms he had died
הפניות שטרונג
  • H53 — אֲבִישָׁלוֹם (ʼĂbîyshâlôwm, ab-ee-shaw-lome'): או (מקוצר) אַבְשָׁלוֹם (ʼAbshâlôwm) ; מן אָב (ʼâb) [H1] ושָׁלוֹם (shâlôwm) [H7965]; אבי שלום (כלומר ידידותי); אבשלום, בנו של דוד; וכן (בצורה המלאה יותר) ישראלי מאוחר יותר
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H550 — אַמְנוֹן (ʼAmnôwn, am-nohn'): או אֲמִינוֹן (ʼĂmîynôwn); מן אָמַן (ʼâman) [H539]; נאמן; אמנון (או אמינון), בנו של דוד
  • H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
  • H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3615 — כָּלָה (kâlâh, kaw-law'): שורש קדום; לְכַלּוֹת, לסיים; בין בעומד (לחדול, להיגמר, לכלות, לאבוד) ובין ביוצא (להשלים, להכין, לכלות, לגמור)
  • H4191 — מוּת (mûwth, mooth): שורש קדום; למות (במובן מילולי או מושאל); בבניין הגורם, להמית
  • H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
  • H5162 — נָחַם (nâcham, naw-kham'): שורש ראשוני; בעיקרו: לגנוח, כלומר לנשום בכבדות; מכאן: להצטער, כלומר (במשמעות חיובית) לרחם, לנחם או (בבניין חוזר) להתחרט; או (במשמעות שלילית) להינקם
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (6): דברים 12:20, שמואל ב 14:1, תהלים 109:4, האיגרת אל הרומאים 1:11, האיגרת השנייה אל הקורינתים 12:15, האיגרת הראשונה אל התסלוניקים 2:17

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל ב › פרק 13 › פסוק 39