• H256 — אַחְאָב (ʼAchʼâb, akh-awb'): פעם אחת (בהתכווצות) אֶחָב (ʼEchâb) (ירמיהו 29:22); מ־אָח (ʼâch) [H251] ומ־אָב (ʼâb) [H1]; אח (כלומר רֵעַ) של (אביו); אַחְאָב, שמו של מלך בישראל ושל נביא בבבל (EN)
• H274 — אֲחַזְיָה (ʼĂchazyâh, akh-az-yaw'): או (מוארך) אֲחַזְיָהוּ (ʼĂchazyâhûw) ; מן אָחַז (ʼâchaz) [H270] ומן יָהּ (Yâhh) [H3050]; יה אחז; אחזיה, שמם של מלך מיהודה ושל מלך מישראל (EN)
• H758 — אֲרָם (ʼĂrâm, arawm'): מן המקביל ל־אַרְמוֹן (ʼarmôwn) [H759]; הרמה; ארם או סוריה, ותושביה; וכן שמו של בנו של שם, של נכד לנחור, ושל איש מישראל (EN)
• H761 — אֲרַמִּי (ʼĂrammîy, ar-am-mee'): שם ייחוס מן אֲרָם (ʼĂrâm) [H758]; אֲרַמִּי, כלומר בן ארם (ארמי) (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H854 — אֵת (ʼêth, ayth): כנראה מן אָנָה (ʼânâh) [H579]; בעצם, קרבה (משמש רק כמילת יחס או כתואר הפועל), על יד; ומכאן, באופן כללי, עם, על ידי, אצל, בקרב וכדומה (EN)
• H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה) (EN)
• H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם (EN)
• H2371 — חֲזָאֵל (Chăzâʼêl, khaz-aw-ale'): או חֲזָהאֵל (Chăzâhʼêl); מן חָזָה (châzâh) [H2372] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; אלוהים ראה; חֲזָאֵל, מלך ארם (EN)
• H2470 — חָלָה (châlâh, khaw-law'): שורש ראשוני (השווה חוּל (chûwl) [H2342], חָלָה (châlâh) [H2470], חָלַל (châlal) [H2490]); בעיקרו, להיות משופשף או בלוי; מכאן (בהשאלה) להיות חלש, חולה, מעונה; או (בבניין הגורם) להעציב, להחלות; וכן ללטף (בדברי חנופה), להתחנן (EN)
• H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו (EN)
• H3088 — יְהוֹרָם (Yᵉhôwrâm, yeh-ho-rawm'): מן יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] ומן רוּם (rûwm) [H7311]; יהוה הרים; יְהוֹרָם, שמם של ארמי אחד ושל שלושה ישראלים (EN)
• H3141 — יוֹרָם (Yôwrâm, yo-rawm'): צורה של יְהוֹרָם (Yᵉhôwrâm) [H3088]; יוֹרָם, שמם של שלושה ישראלים ושל ארמי אחד (EN)
• H3157 — יִזְרְעֵאל (Yizrᵉʻêʼl, yiz-reh-ale'): מן זָרַע (zâraʻ) [H2232] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; אלוהים יזרע; יִזְרְעֵאל, שם של שני מקומות בארץ ישראל ושל שני ישראלים (EN)
• H3381 — יָרַד (yârad, yaw-rad'): שורש קדום; לָרֶדֶת (כמשמעו, ללכת מטה; או בדרך המקובלת אל אזור נמוך יותר, כגון החוף, גבול, האויב וכדומה; או בהשאלה, ליפול); ובבניין הגורם, להוריד (בכל השימושים שנמנו לעיל) (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3898 — לָחַם (lâcham, law-kham'): שורש קדום; לניזון מן, לאכול; ובהשאלה, לכלות; ומכאן במשתמע, להילחם (בהיותה השחתה) (EN)
• H4347 — מַכָּה (makkâh, mak-kaw'): או (זכר) מַכֶּה (makkeh); (רק ברבים) מ־נָכָה (nâkâh) [H5221]; מכה (בדברי הימים ב׳ 2:10, של המחבט); ומכאן; פצע; ובהשאלה, טבח, וגם מגפה (EN)
• H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך (EN)
• H4480 — מִן (min, min): או מִנִּי (minnîy); או מִנֵּי (minnêy); (ריבוי סמיכות) (ישעיהו 30:11); עבור מֵן (mên) [H4482]; בעיקרו, חלק מן; ומכאן (כמילת יחס), מן או מתוך במובנים רבים (EN)
• H5221 — נָכָה (nâkâh, naw-kaw'): שורש קדום; להכות (קלות או קשות, כפשוטו או בהשאלה) (EN)
• H7200 — רָאָה (râʼâh, raw-aw'): שורש ראשוני; לראות, כפשוטו או בהשאלה (בשימושים רבים, ישירים ומשתמעים, בבניין יוצא, עומד וגורם) (EN)
• H7414 — רָמָה (Râmâh, raw-maw'): זהה ל־רָמָה (râmâh) [H7413]; רָמָה, שמם של ארבעה מקומות בארץ ישראל (EN)
• H7495 — רָפָא (râphâʼ, raw-faw'): אוֹ רָפָה (râphâh); שורש קדום; בעיקרו: לתקן (על ידי תפירה), כלומר (ובהשאלה) לרפא (EN)
• H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• וַאֲחַזְיָ֨הוּ — מלכים ב 9:16, דברי הימים ב 22:6-7
• יוֹרָ֨ם — מלכים ב 9:15
• בָּֽרָמָ֔ה — מלכים ב 9:28
• חֹלֶ֥ה — מלכים א 22:34

הפניות הדדיות (4): יהושע 19:18, מלכים ב 9:27, מלכים ב 10:13, דברי הימים ב 35:23

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: חיי חברה
• Torrey’s: מלכים; ארם
• Nave's: אחזיהו; ידידות; חזאל; ישראל, נבואות עליה; יזרעאל; יְהוֹרָם; רמות גלעד