שיר השירים 1:2

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שיר השירים > פרק 1 > פסוק 2

שיר השירים 1:2


← שיר השירים 1:1 שיר השירים 1:2 (MT) שיר השירים 1:3 →
שִׁ֥יר הַשִּׁירִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹֽה׃
יִשָּׁקֵ֙נִי֙ מִנְּשִׁיק֣וֹת פִּ֔יהוּ כִּֽי טוֹבִ֥ים דֹּדֶ֖יךָ מִיָּֽיִן׃
לְרֵ֙יחַ֙ שְׁמָנֶ֣יךָ טוֹבִ֔ים שֶׁ֖מֶן תּוּרַ֣ק שְׁמֶ֑ךָ עַל כֵּ֖ן עֲלָמ֥וֹת אֲהֵבֽוּךָ׃

נוסח הפסוק

MT

יִשָּׁקֵ֙נִי֙H5401 מִנְּשִׁיק֣וֹתH5390 פִּ֔יהוּH6310 כִּֽיH3588 טוֹבִ֥יםH2896 דֹּדֶ֖יךָH1730 מִיָּֽיִן׃H3196


המקור העברי

יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקֹות פִּיהוּ כִּי־טֹובִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
יִשָּׁקֵ֨/נִי֙
yi.sha.Ke./ni H5401 HVqi3ms/Sp1cs let him kiss/ me
מִ/נְּשִׁיק֣וֹת
mi./ne.shi.Kot H5390 HR/Ncfpc from/ (the) kisses of
פִּ֔י/הוּ
Pi./hu H6310 HNcmsc/Sp3ms mouth/ his
כִּֽי
ki- H3588 HC for
טוֹבִ֥ים
to.Vim H2896 HAampa (are) good
דֹּדֶ֖י/ךָ
do.Dei./kha H1730 HNcmpc/Sp2ms love(s)/ your
מִ/יָּֽיִן
mi./Ya.yin H3196 HR/Ncmsa more than/ wine
הפניות שטרונג
  • H1730 — דּוֹד (dôwd, dode): או (מקוצר) דֹּד (dôd); משורש בלתי־משומש שמשמעו בעיקרו להרתיח, כלומר; (בהשאלה) לאהוב; ומכאן: אות אהבה, אוהב (דוד), רֵעַ; ובמובן המיוחד — דּוֹד (אחי האב)
  • H2896 — טוֹב (ṭôwb, tobe): מן טוֹב (ṭôwb) [H2895]; טוב (כשם תואר) במובן הרחב ביותר; משמש גם כשם עצם, בזכר ובנקבה, ביחיד וברבים (טוב, דבר טוב, איש טוב או אישה טובה; הטוב, טובות או דברים טובים, אנשים טובים או נשים טובות), וכן כתואר הפועל (היטב)
  • H3196 — יַיִן (yayin, yah'-yin): מן שורש בלתי־משומש שמשמעו לתסוס; יין (כמשקה מותסס); ומכאן, שכרות
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H5390 — נְשִׁיקָה (nᵉshîyqâh, nesh-ee-kaw'): מן נָשַׁק (nâshaq) [H5401]; נשיקה
  • H5401 — נָשַׁק (nâshaq, naw-shak'): שורש קדום (זהה ל־נָשַׂק (nâsaq) [H5400], דרך רעיון הקשירה; השווה חָזַק (châzaq) [H2388], חָשַׁק (châshaq) [H2836]); לְנַשֵּׁק, כִּפְשׁוּטוֹ אוֹ בְּהַשְׁאָלָה (לָגַעַת); וְגַם (כְּדֶרֶךְ שֶׁל הִצָּמְדוּת וַחֲגִירָה), לְצַיֵּד בִּכְלֵי נֶשֶׁק
  • H6310 — פֶּה (peh, peh): מן פָּאָה (pâʼâh) [H6284]; הפה (ככלי הנשיפה), בין כפשוטו ובין בהשאלה (ובייחוד לשון דיבור); ובמובן מיוחד: פֶּה של חרב (להב), חלק או צד; ובתפקיד תואר הפועל (עם מילת יחס) — לפי, כפי
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שיר השירים › פרק 1 › פסוק 2