איוב 5:1
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
English EN · Español ES · Português PT · עברית HE · العربية AR · Русский RU · Deutsch DE · Français FR · 中文 ZH · தமிழ் TA
כתבי הקודש > איוב > פרק 5 > פסוק 1
איוב 5:1
| ← איוב 4:21 | איוב 5:1 (MT) | איוב 5:2 → |
|---|---|---|
הֲלֹא נִסַּ֣ע יִתְרָ֣ם בָּ֑ם יָ֝מ֗וּתוּ וְלֹ֣א בְחָכְמָֽה׃
|
קְֽרָא נָ֭א הֲיֵ֣שׁ עוֹנֶ֑ךָּ וְאֶל מִ֖י מִקְּדֹשִׁ֣ים תִּפְנֶֽה׃
|
כִּֽי לֶֽ֭אֱוִיל יַהֲרָג כָּ֑עַשׂ וּ֝פֹתֶ֗ה תָּמִ֥ית קִנְאָֽה׃
|
נוסח הפסוק
MTמספרי שטרונג הם של המקור עצמו (קודקס לנינגרד, מתויגים בידי MorphHB/OSHB), ולא יישורנוסח המסורה — קודקס לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) באמצעות Open Scriptures Hebrew Bible (MorphHB, CC BY 4.0, github.com/openscriptures/morphhb), כאשר Translators Amalgamated Hebrew OT מ־STEPBible.org (CC BY 4.0) מספק את הניקוד, הפיסוק ונתוני הלימוד לכל מילה. מוצג כפי שהמקור מחלק אותו: המקף (maqqef) וסימוני הפסקה פתוחה/סתומה עדיין אינם נכללים.
קְֽרָאH7121 נָ֭אH4994 הֲיֵ֣שׁH3426 עוֹנֶ֑ךָּH6030 וְאֶלH413 מִ֖יH4310 מִקְּדֹשִׁ֣יםH6918 תִּפְנֶֽה׃H6437
המקור העברימקור: Westminster Leningrad Codex (MorphHB), TAHOT (Tyndale House)
קְרָא־נָא הֲיֵשׁ עֹונֶךָּ וְאֶל־מִי מִקְּדֹשִׁים תִּפְנֶה׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
קְֽרָא |
ke.ra'- | H7121 | HVqv2ms | call |
נָ֭א |
na' | H4994 | HTe | please |
הֲ/יֵ֣שׁ |
ha./Yesh | H3426 | HTi/Tm | ¿/ (is) there |
עוֹנֶ֑/ךָּ |
o.Ne./ka | H6030 | HVqrmsc/Sp2ms | (one who) answers/ you |
וְ/אֶל |
ve./'el- | H413 | HC/R | and/ to |
מִ֖י |
mi | H4310 | HTi | whom? |
מִ/קְּדֹשִׁ֣ים |
mi./ke.do.Shim | H6918 | HR/Aampa | of/ (the) holy (ones) |
תִּפְנֶֽה |
tif.Neh | H6437 | HVqi2ms | will you turn |
הפניות שטרונג
- H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
- H3426 — יֵשׁ (yêsh, yaysh): אולי משורש בלתי־מוכח שמשמעו לבלוט, או להתקיים; ישות; משמש כתואר הפועל או כאוגד עבור פועל ההוויה (הָיָה (hâyâh) [H1961]); יֵשׁ — קיים או קיימים (או כל צורה אחרת של פועל ההוויה, כפי שמתאים להקשר)
- H4310 — מִי (mîy, me): כינוי שאלה לאנשים, כשם שמָה (mâh) [H4100] הוא לדברים; מי? (לעיתים, בניב מיוחד, גם לגבי דברים); וכן (בהוראה סתמית) כל מי ש־; משמש לעיתים קרובות בנטייה עקיפה עם תחילית או סופית
- H4994 — נָא (nâʼ, naw): חלקיק ראשוני של זירוז ותחינה, שאפשר בדרך כלל לתרגמו; 'אָנָּא', 'נָא', 'עַתָּה' או 'אֵפוֹא'; נוספת על פי רוב לפעלים (בציווי או בעתיד), או למילות קריאה, ולעיתים לתואר פועל או למילת חיבור
- H6030 — עָנָה (ʻânâh, aw-naw'): שורש קדום; בעיקרו, להתבונן או (בדרך כלל) לשים לב, כלומר לתת את הדעת; ומכאן, להשיב; בהרחבה, לפצות פה ולדבר; ובמיוחד לשיר, לרנן, להעיד, להכריז
- H6437 — פָּנָה (pânâh, paw-naw'): שורש ראשוני; לפנות; מכאן — להפנות פנים, כלומר להופיע, להביט וכדומה
- H6918 — קָדוֹשׁ (qâdôwsh, kaw-doshe'): או קָדֹשׁ (qâdôsh); מן קָדַשׁ (qâdash) [H6942]; קדוש (מבחינה פולחנית או מוסרית); (כשם עצם) אלוהים (בהוראת ההתעלות), מלאך, קדוש (אדם), מקדש
- H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות)
מראי מקוםהפניות מקבילות מתוך «אוצר ידיעת הכתובים» (TSKe), נחלת הכלל. חלוקת מילות המפתח היא של עורכיו, ואינה בחירה שלנו.
הפניות צולבות לפסוק
- ואל מי — איוב 15:8-10, איוב 15:15, ישעיה 41:1, ישעיה 41:21-23, האיגרת אל העברים 12:1
- מִקְּדֹשִׁ֣ים — דברים 33:2-3, איוב 4:18, איוב 15:15, תהלים 16:3, תהלים 106:16, האיגרת אל האפסים 1:1
הפניות הדדיות (1): איוב 13:4
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין