איוב 4:2
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
English EN · Español ES · Português PT · עברית HE · العربية AR · Русский RU · Deutsch DE · Français FR · 中文 ZH · தமிழ் TA
כתבי הקודש > איוב > פרק 4 > פסוק 2
איוב 4:2
| ← איוב 4:1 | איוב 4:2 (MT) | איוב 4:3 → |
|---|---|---|
וַ֭יַּעַן אֱלִיפַ֥ז הַֽתֵּימָנִ֗י וַיֹּאמַֽר׃
|
הֲנִסָּ֬ה דָבָ֣ר אֵלֶ֣יךָ תִּלְאֶ֑ה וַעְצֹ֥ר בְּ֝מִלִּ֗ין מִ֣י יוּכָֽל׃
|
הִ֭נֵּה יִסַּ֣רְתָּ רַבִּ֑ים וְיָדַ֖יִם רָפ֣וֹת תְּחַזֵּֽק׃
|
נוסח הפסוק
MTמספרי שטרונג הם של המקור עצמו (קודקס לנינגרד, מתויגים בידי MorphHB/OSHB), ולא יישורנוסח המסורה — קודקס לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) באמצעות Open Scriptures Hebrew Bible (MorphHB, CC BY 4.0, github.com/openscriptures/morphhb), כאשר Translators Amalgamated Hebrew OT מ־STEPBible.org (CC BY 4.0) מספק את הניקוד, הפיסוק ונתוני הלימוד לכל מילה. מוצג כפי שהמקור מחלק אותו: המקף (maqqef) וסימוני הפסקה פתוחה/סתומה עדיין אינם נכללים.
הֲנִסָּ֬הH5254 דָבָ֣רH1697 אֵלֶ֣יךָH413 תִּלְאֶ֑הH3811 וַעְצֹ֥רH6113 בְּ֝מִלִּ֗יןH4405 מִ֣יH4310 יוּכָֽל׃H3201
המקור העברימקור: Westminster Leningrad Codex (MorphHB), TAHOT (Tyndale House)
הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ תִּלְאֶה וַעְצֹר בְּמִלִּין מִי יוּכָל׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
הֲ/נִסָּ֬ה |
ha./ni.Sah | H5254 | HTi/VNp3ms | ¿/ did someone attempt |
דָבָ֣ר |
da.Var | H1697 | HNcmsa | a word |
אֵלֶ֣י/ךָ |
'e.Lei./kha | H413 | HR/Sp2ms | to/ you |
תִּלְאֶ֑ה |
til.'Eh | H3811 | HVqi2ms | will you be impatient? |
וַ/עְצֹ֥ר |
va/'.Tzor | H6113 | HC/Vqc | and/ to restrain |
בְּ֝/מִלִּ֗ין |
be./mi.Lin | H4405 | HR/Ncfpa | (in)/ words |
מִ֣י |
mi | H4310 | HTi | who? |
יוּכָֽל |
yu.Khal | H3201 | HVqi3ms | is he able |
הפניות שטרונג
- H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
- H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
- H3201 — יָכֹל (yâkôl, yaw-kole'): או (מלא יותר) יָכוֹל (yâkôwl); שורש ראשוני; לִיכוֹלֶת, לְהיות מסוגל, פשוטו כמשמעו (יכול, היה יכול) או במובן המוסרי (רשאי, עשוי)
- H3811 — לָאָה (lâʼâh, law-aw'): שורש קדום; לֵאוֹת, לְהִתְעַיֵּף; (בהשאלה) לָקוּץ (או לְהָבִיא לידי קוצר רוח וגועל)
- H4310 — מִי (mîy, me): כינוי שאלה לאנשים, כשם שמָה (mâh) [H4100] הוא לדברים; מי? (לעיתים, בניב מיוחד, גם לגבי דברים); וכן (בהוראה סתמית) כל מי ש־; משמש לעיתים קרובות בנטייה עקיפה עם תחילית או סופית
- H4405 — מִלָּה (millâh, mil-law'): מן מָלַל (mâlal) [H4448] (זכר רבים כאילו מן מִלֶּה (milleh); מילה; בהוראה קיבוצית, נאום; ובהשאלה, נושא
- H5254 — נָסָה (nâçâh, naw-saw'): שורש קדום; לנסות, לבחון; ומכאן — לעשות ניסיון
- H6113 — עָצָר (ʻâtsâr, aw-tsar'): שורש ראשוני; לסגור, לעצור בעד; בדרך של היקש — לעכב, למנוע; וגם להחזיק, למשול, לאסוף (כינוס עצרה)
מראי מקוםהפניות מקבילות מתוך «אוצר ידיעת הכתובים» (TSKe), נחלת הכלל. חלוקת מילות המפתח היא של עורכיו, ואינה בחירה שלנו.
הפניות צולבות לפסוק
- תִּלְאֶ֑ה — האיגרת השנייה אל הקורינתים 2:4-6, האיגרת השנייה אל הקורינתים 7:8-10
- וַעְצֹ֥ר בְּ֝מִלִּ֗ין — איוב 32:18-20, ירמיה 6:11, ירמיה 20:9, מעשי השליחים 4:20
הפניות הדדיות (4): מלכים א 10:2, איוב 2:13, איוב 20:2, איוב 29:9
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין