כתבי הקודש > איוב > פרק 1 > פסוק 14

איוב 1:14

← איוב 1:13	איוב 1:14 (MT)	איוב 1:15 →
וַיְהִ֖י הַיּ֑וֹם וּבָנָ֨יו וּבְנֹתָ֤יו אֹֽכְלִים֙ וְשֹׁתִ֣ים יַ֔יִן בְּבֵ֖ית אֲחִיהֶ֥ם הַבְּכֽוֹר׃	וּמַלְאָ֛ךְ בָּ֥א אֶל אִיּ֖וֹב וַיֹּאמַ֑ר הַבָּקָר֙ הָי֣וּ חֹֽרְשׁ֔וֹת וְהָאֲתֹנ֖וֹת רֹע֥וֹת עַל יְדֵיהֶֽם׃	וַתִּפֹּ֤ל שְׁבָא֙ וַתִּקָּחֵ֔ם וְאֶת הַנְּעָרִ֖ים הִכּ֣וּ לְפִי חָ֑רֶב וָֽאִמָּ֨לְטָ֧ה רַק אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ׃

נוסח הפסוק

MT

וּמַלְאָ֛ךְ^H4397 בָּ֥א^H935 אֶל^H413 אִיּ֖וֹב^H347 וַיֹּאמַ֑ר^H559 הַבָּקָר֙^H1241 הָי֣וּ^H1961 חֹֽרְשׁ֔וֹת^H2790 וְהָאֲתֹנ֖וֹת^H860 רֹע֥וֹת^H7462 עַל^H5921 יְדֵיהֶֽם׃^H3027

המקור העברי

וּמַלְאָךְ בָּא אֶל־אִיֹּוב וַיֹּאמַר הַבָּקָר הָיוּ חֹרְשֹׁות וְהָאֲתֹנֹות רֹעֹות עַל־יְדֵיהֶם׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וּ/מַלְאָ֛ךְ	u./mal.'Akh	H4397	HC/Ncmsa	and/ a messenger
בָּ֥א	ba'	H935	HVqp3ms	he came
אֶל	'el-	H413	HR	to
אִיּ֖וֹב	'i.Yov	H347	HNp	Job
וַ/יֹּאמַ֑ר	va/i.yo.Mar	H559	HC/Vqw3ms	and/ he said
הַ/בָּקָר֙	ha./ba.Kar	H1241	HTd/Ncbsa	the/ ox(en)
הָי֣וּ	ha.Yu	H1961	HVqp3cp	they were
חֹֽרְשׁ֔וֹת	cho.re.Shot	H2790	HVqrfpa	plowing
וְ/הָ/אֲתֹנ֖וֹת	ve./ha./'a.to.Not	H860	HC/Td/Ncfpa	and/ the/ female donkeys
רֹע֥וֹת	ro.'ot	H7462	HVqrfpa	(were) grazing
עַל	'al-	H5921	HR	on
יְדֵי/הֶֽם	ye.dei./Hem	H3027	HNcbdc/Sp3mp	hands/ their

הפניות שטרונג

H347 — אִיּוֹב (ʼÎyôwb, ee-yobe'): מן אָיַב (ʼâyab) [H340]; שנוא (כלומר נרדף); איוב, האב הקדמון הנודע בסבלנותו
H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H860 — אָתוֹן (ʼâthôwn, aw-thone'): כנראה מאותו שורש כמו אֵיתָן (ʼêythân) [H386] (במובן של סבלנות); אתון (על שם נוחותה להיכנע למרות)
H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
H1241 — בָּקָר (bâqâr, baw-kawr'): מן בָּקַר (bâqar) [H1239]; בקר לבשר או בעל חיים ממשפחת השוורים משני המינים (ככזה המשמש לחרישה); בהוראה קיבוצית, עדר
H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
H2790 — חָרַשׁ (chârash, khaw-rash'): שורש ראשוני; לשרוט, כלומר (מכאן) לחרות, לחרוש; ומכאן (מתוך השימוש בכלים) לעצב ולייצר (מכל חומר שהוא); ובהשאלה — לזמום, לחרוש מזימה (במשמעות שלילית); ומכאן (מתוך רעיון הסתר) להחריש, לשתוק, להניח לנפשו; ומכאן (מכללא) להיות חירש (כנלווה לאילמות)
H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
H4397 — מֲלְאָךְ (mălʼâk, mal-awk'): משורש בלתי משומש שמשמעו לשלוח כשליח; שליח; ובמיוחד שליחו של אלוהים, כלומר מלאך (וגם נביא, כהן או מורה)
H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
H7462 — רָעָה (râʻâh, raw-aw'): שורש קדום; לרעות צאן; כלומר להוליכו למרעה; ובבניין עומד — לרעות, לאכול עשב (כפשוטו או בהשאלה); בדרך כלל למשול; ובהרחבה — להתרועע עם (כידיד)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

וּמַלְאָ֛ךְ — שמואל א 4:17, שמואל ב 15:13, ירמיה 51:31

הפניות הדדיות (5): דברים 28:31, איוב 9:17, איוב 39:10, תהלים 42:8, משלי 23:5

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: חקלאות וגננות; איוב
Torrey’s: חקלאות ועבודת אדמה; השור; חרישה
Nave's: איוב; מחרשה; השלמה עם רצון האל; ניסיון (פיתוי)

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › איוב › פרק 1 › פסוק 14

איוב 1:14

תוכן עניינים

איוב 1:14

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

איוב 1:14

איוב 1:14

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש