ישעיה 41:22
כתבי הקודש > ישעיה > פרק 41 > פסוק 22
ישעיה 41:22
| ← ישעיה 41:21 | ישעיה 41:22 (MT) | ישעיה 41:23 → |
|---|---|---|
קָרְב֥וּ רִֽיבְכֶ֖ם יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה הַגִּ֙ישׁוּ֙ עֲצֻמ֣וֹתֵיכֶ֔ם יֹאמַ֖ר מֶ֥לֶךְ יַעֲקֹֽב׃
|
יַגִּ֙ישׁוּ֙ וְיַגִּ֣ידוּ לָ֔נוּ אֵ֖ת אֲשֶׁ֣ר תִּקְרֶ֑ינָה הָרִאשֹׁנ֣וֹת׀ מָ֣ה הֵ֗נָּה הַגִּ֜ידוּ וְנָשִׂ֤ימָה לִבֵּ֙נוּ֙ וְנֵדְעָ֣ה אַחֲרִיתָ֔ן א֥וֹ הַבָּא֖וֹת הַשְׁמִיעֻֽנוּ׃
|
הַגִּ֙ידוּ֙ הָאֹתִיּ֣וֹת לְאָח֔וֹר וְנֵ֣דְעָ֔ה כִּ֥י אֱלֹהִ֖ים אַתֶּ֑ם אַף תֵּיטִ֣יבוּ וְתָרֵ֔עוּ וְנִשְׁתָּ֖עָה ונרא יַחְדָּֽו׃
|
נוסח הפסוק
יַגִּ֙ישׁוּ֙H5066 וְיַגִּ֣ידוּH5046 לָ֔נוּ אֵ֖תH853 אֲשֶׁ֣רH834 תִּקְרֶ֑ינָהH7136 הָרִאשֹׁנ֣וֹת׀H7223 מָ֣הH4100 הֵ֗נָּהH2007 הַגִּ֜ידוּH5046 וְנָשִׂ֤ימָהH7760 לִבֵּ֙נוּ֙H3820 וְנֵדְעָ֣הH3045 אַחֲרִיתָ֔ןH319 א֥וֹH176 הַבָּא֖וֹתH935 הַשְׁמִיעֻֽנוּ׃H8085
יַגִּישׁוּ וְיַגִּידוּ לָנוּ אֵת אֲשֶׁר תִּקְרֶינָה הָרִאשֹׁנֹות ׀ מָה הֵנָּה הַגִּידוּ וְנָשִׂימָה לִבֵּנוּ וְנֵדְעָה אַחֲרִיתָן אֹו הַבָּאֹות הַשְׁמִיעֻנוּ׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
יַגִּ֨ישׁוּ֙ |
ya.Gi.shu | H5066 | HVhi3mp | let them bring (them) near |
וְ/יַגִּ֣ידוּ |
ve./ya.Gi.du | H5046 | HC/Vhi3mp | and/ they may tell |
לָ֔/נוּ |
La./nu | HR/Sp1cp | to/ us | |
אֵ֖ת |
'et | H853 | HTo | (obj.) |
אֲשֶׁ֣ר |
'a.Sher | H834 | HTr | (the things) which |
תִּקְרֶ֑ינָה |
tik.Rei.nah | H7136 | HVqi3fp | they will happen |
הָ/רִאשֹׁנ֣וֹת |
ha./ri.sho.Not | H7223 | HTd/Aafpa | the/ former (things) |
מָ֣ה |
mah | H4100 | HTi | what? |
הֵ֗נָּה |
He.nah | H2007 | HPp3fp | (were) they |
הַגִּ֜ידוּ |
ha.Gi.du | H5046 | HVhv2mp | tell |
וְ/נָשִׂ֤ימָה |
ve./na.Si.mah | H7760 | HC/Vqh1cp | so/ let us take (them) |
לִבֵּ֨/נוּ֙ |
li.Be./nu | H3820 | HNcmsc/Sp1cp | heart/ our |
וְ/נֵדְעָ֣ה |
ve./ne.de.'Ah | H3045 | HC/Vqh1cp | so/ we may know |
אַחֲרִיתָ֔/ן |
'a.cha.ri.Ta/n | H319 | HNcfsc/Sp3fp | end/ their |
א֥וֹ |
'o | H176 | HC | or |
הַ/בָּא֖וֹת |
ha./ba.'ot | H935 | HTd/Vqrfpa | the/ coming (things) |
הַשְׁמִיעֻֽ/נוּ |
hash.mi.'U./nu | H8085 | HVhv2mp/Sp1cp | proclaim to/ us |
- H176 — אוֹ (ʼôw, o): נחשב לצורת ה'נסמך' או הגניטיב של אַו (ʼav) ; קיצור של אַוָּה (ʼavvâh) [H185]; רצון, תשוקה (וכנראה כך במשלי לא ד); מכאן (כדרך של ברירה) או, וגם אם
- H319 — אַחֲרִית (ʼachărîyth, akh-ar-eeth'): מן אַחַר (ʼachar) [H310]; האחרון או הסוף, ומכאן — העתיד; וגם צאצאים
- H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
- H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
- H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
- H2007 — הֵנָּה (hênnâh, hane'-naw): הארכה של הֵן (hên) [H2004]; הן עצמן (משמש לעיתים קרובות כאוגד מדגיש, וכן ביחס עקיף)
- H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
- H3820 — לֵב (lêb, labe): צורה של לֵבָב (lêbâb) [H3824]; הלב; משמש גם (בהשאלה) במובן רחב מאוד לציון הרגשות, הרצון ואף השכל; וכן מרכזו של כל דבר
- H4100 — מָה (mâh, maw): או מַה (mah); או מָ (mâ); או מַ (ma); גם מֶה (meh); חלקיק יסודי; במובן המדויק, מילת שאלה: מה? (ובכלל זה איך? מדוע? מתי?); אך גם מילת קריאה: מה! (ובכלל זה כמה!), או בהוראה סתמית: מה (ובכלל זה כל אשר, ואף בהוראת זיקה: אשר, מה ש־); לעיתים קרובות בא עם אותיות תחיליות במשמעויות תיאוריות או מקשרות שונות
- H5046 — נָגַד (nâgad, naw-gad'): שורש קדום; בדיוק: להיות מול, כלומר לעמוד בבירור אל מול; ומכאן (בבניין הגורם), לגלות, להראות; ובהשאלה, להודיע (תמיד בעל פה לאדם הנוכח); ובמובן המיוחד, לחשוף, לנבא, להסביר, להלל
- H5066 — נָגַשׁ (nâgash, naw-gash'): שורש קדום; להיות קרוב או לגשת (ובבניין הגורם, להביא) אל, לכל מטרה שהיא; בלשון נקייה, לשכב עם אישה; כאויב, לתקוף; בהקשר דתי, לעבוד את אלוהים; בהוראה גורמת, להגיש; ובהשאלה, להעלות טענה; ובהיפוך ההוראה, להיסוג לאחור
- H7136 — קָרָה (qârâh, kaw-raw'): שורש ראשוני; להיתקל, לקרות (בעיקר במקרה); בבניין הגורם: לגרום שיקרה; ובמובן מסוים: להניח קורות (לגג או לרצפה)
- H7223 — רִאשׁוֹן (riʼshôwn, ree-shone'): או רִאשֹׁן (riʼshôn); מן רִאשָׁה (riʼshâh) [H7221]; ראשון, במקום, בזמן או במעלה (כשם תואר או כשם עצם)
- H7760 — שׂוּם (sûwm, soom): או שִׂים (sîym); שורש ראשוני; לָשִׂים (משמש בשלל רב של הקשרים: כפשוטו, בהשאלה, במשמע נגזר ובדרך של השמטה)
- H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה)
הפניות צולבות לפסוק
- וְיַגִּ֣ידוּ — ישעיה 42:9, ישעיה 43:9-12, ישעיה 45:21, ישעיה 48:14, הבשורה על פי יוחנן 13:19, הבשורה על פי יוחנן 16:14
הפניות הדדיות (17): בראשית 41:25, דברים 18:22, מלכים ב 1:6, קהלת 1:11, ישעיה 19:12, ישעיה 41:1, ישעיה 41:26, ישעיה 44:7, ישעיה 46:10, ישעיה 48:3, דניאל 2:22, דניאל 2:28, דניאל 10:21, הבשורה על פי מתי 12:17, הבשורה על פי יוחנן 16:4, מעשי השליחים 15:18, חזון יוחנן 5:2
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין