ישעיה 41:22

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ישעיה > פרק 41 > פסוק 22

ישעיה 41:22


← ישעיה 41:21 ישעיה 41:22 (MT) ישעיה 41:23 →
קָרְב֥וּ רִֽיבְכֶ֖ם יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה הַגִּ֙ישׁוּ֙ עֲצֻמ֣וֹתֵיכֶ֔ם יֹאמַ֖ר מֶ֥לֶךְ יַעֲקֹֽב׃
יַגִּ֙ישׁוּ֙ וְיַגִּ֣ידוּ לָ֔נוּ אֵ֖ת אֲשֶׁ֣ר תִּקְרֶ֑ינָה הָרִאשֹׁנ֣וֹת׀ מָ֣ה הֵ֗נָּה הַגִּ֜ידוּ וְנָשִׂ֤ימָה לִבֵּ֙נוּ֙ וְנֵדְעָ֣ה אַחֲרִיתָ֔ן א֥וֹ הַבָּא֖וֹת הַשְׁמִיעֻֽנוּ׃
הַגִּ֙ידוּ֙ הָאֹתִיּ֣וֹת לְאָח֔וֹר וְנֵ֣דְעָ֔ה כִּ֥י אֱלֹהִ֖ים אַתֶּ֑ם אַף תֵּיטִ֣יבוּ וְתָרֵ֔עוּ וְנִשְׁתָּ֖עָה ונרא יַחְדָּֽו׃

נוסח הפסוק

MT

יַגִּ֙ישׁוּ֙H5066 וְיַגִּ֣ידוּH5046 לָ֔נוּ אֵ֖תH853 אֲשֶׁ֣רH834 תִּקְרֶ֑ינָהH7136 הָרִאשֹׁנ֣וֹת׀H7223 מָ֣הH4100 הֵ֗נָּהH2007 הַגִּ֜ידוּH5046 וְנָשִׂ֤ימָהH7760 לִבֵּ֙נוּ֙H3820 וְנֵדְעָ֣הH3045 אַחֲרִיתָ֔ןH319 א֥וֹH176 הַבָּא֖וֹתH935 הַשְׁמִיעֻֽנוּ׃H8085


המקור העברי

יַגִּישׁוּ וְיַגִּידוּ לָנוּ אֵת אֲשֶׁר תִּקְרֶינָה הָרִאשֹׁנֹות ׀ מָה הֵנָּה הַגִּידוּ וְנָשִׂימָה לִבֵּנוּ וְנֵדְעָה אַחֲרִיתָן אֹו הַבָּאֹות הַשְׁמִיעֻנוּ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
יַגִּ֨ישׁוּ֙
ya.Gi.shu H5066 HVhi3mp let them bring (them) near
וְ/יַגִּ֣ידוּ
ve./ya.Gi.du H5046 HC/Vhi3mp and/ they may tell
לָ֔/נוּ
La./nu HR/Sp1cp to/ us
אֵ֖ת
'et H853 HTo (obj.)
אֲשֶׁ֣ר
'a.Sher H834 HTr (the things) which
תִּקְרֶ֑ינָה
tik.Rei.nah H7136 HVqi3fp they will happen
הָ/רִאשֹׁנ֣וֹת
ha./ri.sho.Not H7223 HTd/Aafpa the/ former (things)
מָ֣ה
mah H4100 HTi what?
הֵ֗נָּה
He.nah H2007 HPp3fp (were) they
הַגִּ֜ידוּ
ha.Gi.du H5046 HVhv2mp tell
וְ/נָשִׂ֤ימָה
ve./na.Si.mah H7760 HC/Vqh1cp so/ let us take (them)
לִבֵּ֨/נוּ֙
li.Be./nu H3820 HNcmsc/Sp1cp heart/ our
וְ/נֵדְעָ֣ה
ve./ne.de.'Ah H3045 HC/Vqh1cp so/ we may know
אַחֲרִיתָ֔/ן
'a.cha.ri.Ta/n H319 HNcfsc/Sp3fp end/ their
א֥וֹ
'o H176 HC or
הַ/בָּא֖וֹת
ha./ba.'ot H935 HTd/Vqrfpa the/ coming (things)
הַשְׁמִיעֻֽ/נוּ
hash.mi.'U./nu H8085 HVhv2mp/Sp1cp proclaim to/ us
הפניות שטרונג
  • H176 — אוֹ (ʼôw, o): נחשב לצורת ה'נסמך' או הגניטיב של אַו (ʼav) ; קיצור של אַוָּה (ʼavvâh) [H185]; רצון, תשוקה (וכנראה כך במשלי לא ד); מכאן (כדרך של ברירה) או, וגם אם
  • H319 — אַחֲרִית (ʼachărîyth, akh-ar-eeth'): מן אַחַר (ʼachar) [H310]; האחרון או הסוף, ומכאן — העתיד; וגם צאצאים
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H2007 — הֵנָּה (hênnâh, hane'-naw): הארכה של הֵן (hên) [H2004]; הן עצמן (משמש לעיתים קרובות כאוגד מדגיש, וכן ביחס עקיף)
  • H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
  • H3820 — לֵב (lêb, labe): צורה של לֵבָב (lêbâb) [H3824]; הלב; משמש גם (בהשאלה) במובן רחב מאוד לציון הרגשות, הרצון ואף השכל; וכן מרכזו של כל דבר
  • H4100 — מָה (mâh, maw): או מַה (mah); או מָ (mâ); או מַ (ma); גם מֶה (meh); חלקיק יסודי; במובן המדויק, מילת שאלה: מה? (ובכלל זה איך? מדוע? מתי?); אך גם מילת קריאה: מה! (ובכלל זה כמה!), או בהוראה סתמית: מה (ובכלל זה כל אשר, ואף בהוראת זיקה: אשר, מה ש־); לעיתים קרובות בא עם אותיות תחיליות במשמעויות תיאוריות או מקשרות שונות
  • H5046 — נָגַד (nâgad, naw-gad'): שורש קדום; בדיוק: להיות מול, כלומר לעמוד בבירור אל מול; ומכאן (בבניין הגורם), לגלות, להראות; ובהשאלה, להודיע (תמיד בעל פה לאדם הנוכח); ובמובן המיוחד, לחשוף, לנבא, להסביר, להלל
  • H5066 — נָגַשׁ (nâgash, naw-gash'): שורש קדום; להיות קרוב או לגשת (ובבניין הגורם, להביא) אל, לכל מטרה שהיא; בלשון נקייה, לשכב עם אישה; כאויב, לתקוף; בהקשר דתי, לעבוד את אלוהים; בהוראה גורמת, להגיש; ובהשאלה, להעלות טענה; ובהיפוך ההוראה, להיסוג לאחור
  • H7136 — קָרָה (qârâh, kaw-raw'): שורש ראשוני; להיתקל, לקרות (בעיקר במקרה); בבניין הגורם: לגרום שיקרה; ובמובן מסוים: להניח קורות (לגג או לרצפה)
  • H7223 — רִאשׁוֹן (riʼshôwn, ree-shone'): או רִאשֹׁן (riʼshôn); מן רִאשָׁה (riʼshâh) [H7221]; ראשון, במקום, בזמן או במעלה (כשם תואר או כשם עצם)
  • H7760 — שׂוּם (sûwm, soom): או שִׂים (sîym); שורש ראשוני; לָשִׂים (משמש בשלל רב של הקשרים: כפשוטו, בהשאלה, במשמע נגזר ובדרך של השמטה)
  • H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ישעיה › פרק 41 › פסוק 22