האיגרת אל העברים 2:13

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > האיגרת אל העברים > פרק 2 > פסוק 13

האיגרת אל העברים 2:13


← האיגרת אל העברים 2:12 האיגרת אל העברים 2:13 (DEL1892) האיגרת אל העברים 2:14 →
לֵאמֹר אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלֲלֲֶָ׃
וְאוֹמֵר וְקִוֵּיתִי לוֹ וְעוֹד הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן־לִי יְהוָֹה׃
וְיַעַן כִּי הַיְלָדִים כֻּלָּם יַחְדָּו בָּשָׂר וָדָם אַף־הוּא לָבַשׁ בָּשָׂר וָדָם כְּמוֹהֶם לְמַעַן אֲשֶׁר יְבַטֵּל עַל־יְדֵי הַמָּוֶת אֵת אֲשֶׁר־לוֹ מֶמְשֶׁלֶת הַמָּוֶת הוּא הַשָׂטָן׃

נוסח הפסוק

DEL1892

וְאוֹמֵרG2532 G3825 וְקִוֵּיתִיG1473 G2071 G3982 לוֹG1909 G846 וְעוֹדG2532 G3825 הִנֵּהG2400 אָנֹכִיG1473 וְהַיְלָדִיםG2532 G3813 אֲשֶׁרG3739 נָתַן־לִיG3427 G1325 יְהוָֹה׃G2316


המקור היווני

καὶ πάλιν, Ἐγὼ ἔσομαι πεποιθὼς ἐπ’ αὐτῷ. καὶ πάλιν, Ἰδοὺ ἐγὼ καὶ τὰ παιδία ἅ μοι ἔδωκεν ὁ Θεός.

יוונית תעתיק שטרונג מורפולוגיה DEL1892
καὶ
kai G2532 CONJ
πάλιν,
palin G3825 ADV
Ἐγὼ
Egō G1473 P-1NS
ἔσομαι
esomai G2071 V-FDI-1S
πεποιθὼς
pepoithōs G3982 V-2RAP-NSM
ἐπ’
ep’ G1909 PREP
αὐτῷ.
autō G846 P-DSM
καὶ
kai G2532 CONJ
πάλιν,
palin G3825 ADV
Ἰδοὺ
Idou G2400 V-2AAM-2S
ἐγὼ
egō G1473 P-1NS
καὶ
kai G2532 CONJ
τὰ
ta G3588 T-NPN —
παιδία
paidia G3813 N-NPN
ἅ
ha G3739 R-APN
μοι
moi G3427 P-1DS
ἔδωκεν
edōken G1325 V-AAI-3S
ὁ
ho G3588 T-NSM —
Θεός.
Theos G2316 N-NSM
הקישו או מקדו (או רחפו) כדי לראות את הפירוש באנגלית
הפניות שטרונג
  • G846 — αὐτός (autós, ow-tos'): מן החלקיק αὖ (aû) (אולי קרוב לבסיס של G109 בשל הרעיון של רוח מבלבלת) (לאחור); כינוי הגוף החוזר "עצמו", המשמש (לבדו או בצורת ההשוואה G1438) לגוף שלישי, ו(בצירוף כינוי הגוף המתאים) גם ליתר הגופים. השווה G848.
  • G1325 — δίδωμι (dídōmi, did'-o-mee): צורה מורחבת של פועל ראשוני (המשמש כחלופה ברוב הזמנים); לתת (בשימוש רחב מאוד, במובן המדויק או במשתמע, כפשוטו או בהשאלה; משתנה מאוד לפי ההקשר)
  • G1473 — ἐγώ (egṓ, eg-o'): כינוי גוף ראשוני של הגוף הראשון; אני (מובע רק כשיש הדגשה). ליתר היחסות ולצורת הרבים ראה G1691, G1698, G1700, G2248, G2249, G2254, G2257, וכו׳.
  • G1909 — ἐπί (epí, ep-ee'): מילת יחס ראשונית; במובנו המדויק, מציין הנחה על גבי (של זמן, מקום, סדר וכדומה), כיחס של התפלגות (עם יחסת הקניין), כלומר מעל, על גבי וכדומה; לציון מנוחה (עם יחסת המושא העקיף) אצל, על וכדומה; לציון כיוון (עם יחסת המושא הישיר) אל, אל על וכדומה. בהרכבים היא שומרת על משמעות זהה במהותה: ב־, על, וכדומה (במובן מילולי או מושאל).
  • G2071 — ἔσομαι (ésomai, es'-om-ahee): עתיד של G1510; יהיה
  • G2316 — θεός (theós, theh'-os): ממוצא לא ודאי; אלוהות, ובמיוחד (עם G3588) האלוהות העליונה; בהשאלה, שופט או שליט; ובדרך העברית, במידה רבה מאוד
  • G2400 — ἰδού (idoú, id-oo'): ציווי בבניין אמצעי, גוף שני יחיד, של G1492; משמש כצורת ציווי: הנה!
  • G2532 — καί (kaí, kahee): ככל הנראה מילית יסודית, בעלת כוח מחבר ולעתים גם כוח מצטבר; וְ־, גם, אף, אם כן, כמו כן, וכו'; משמש לעיתים קרובות בצירוף (או בהרכב) עם מיליות אחרות או עם מילים קצרות
  • G3427 — μοί (moí, moy): הצורה הפשוטה יותר של G1698; לי
  • G3739 — ὅς (hós, hos): כנראה מילה ראשונית (או אולי צורה של מילת היידוע G3588); כינוי הזיקה (ולעתים כינוי רומז), אשר, אשר, מה, ש-. ראה גם G3757.
  • G3813 — παιδίον (paidíon, pahee-dee'-on): הקטנה נייטרלית של G3816; ילד קטן (משני המינים), כלומר (בדיוק) תינוק, או (בהרחבה) נער או נערה בגיל ההתבגרות; בהשאלה, מאמין משיחי שלא הגיע לבגרות
  • G3825 — πάλιν (pálin, pal'-in): כנראה מאותו מקור כמו G3823 (באמצעות הרעיון של חזרה מתנודדת); (כתואר הפועל) מחדש, כלומר (במקום) בחזרה, (בזמן) שוב, או (כמילת חיבור) יתר על כן או מצד שני
  • G3982 — πείθω (peíthō, pi'-tho): פועל ראשוני; לשכנע (בטיעון, אמיתי או כוזב); בהיקש, להרגיע או לפייס (באמצעים הוגנים אחרים); בהוראה חוזרת או סבילה, להסכים (לראיה או לסמכות), לבטוח (מתוך ודאות פנימית)

הטקסט היווני (⁦Textus Receptus⁩; ⁦Scrivener 1894⁩) כולל את מספרי שטרונג הבאים, אך הם אינם מתויגים במפורש בנוסח DEL1892:

  • G3588 — ὁ (ho, ho): תווית היידוע; ה' הידיעה (לעתים יש להוסיפה ולעתים היא נשמטת, לפי מטבע הלשון האנגלי)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › האיגרת אל העברים › פרק 2 › פסוק 13