כתבי הקודש > חגי > פרק 2 > פסוק 14

חגי 2:14

← חגי 2:13	חגי 2:14 (MT)	חגי 2:15 →
וַיֹּ֣אמֶר חַגַּ֔י אִם יִגַּ֧ע טְמֵא נֶ֛פֶשׁ בְּכָל אֵ֖לֶּה הֲיִטְמָ֑א וַיַּעֲנ֧וּ הַכֹּהֲנִ֛ים וַיֹּאמְר֖וּ יִטְמָֽא׃	וַיַּ֨עַן חַגַּ֜י וַיֹּ֗אמֶר כֵּ֣ן הָֽעָם הַ֠זֶּה וְכֵן הַגּ֨וֹי הַזֶּ֤ה לְפָנַי֙ נְאֻם יְהוָ֔ה וְכֵ֖ן כָּל מַעֲשֵׂ֣ה יְדֵיהֶ֑ם וַאֲשֶׁ֥ר יַקְרִ֛יבוּ שָׁ֖ם טָמֵ֥א הֽוּא׃	וְעַתָּה֙ שִֽׂימוּ נָ֣א לְבַבְכֶ֔ם מִן הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה וָמָ֑עְלָה מִטֶּ֧רֶם שֽׂוּם אֶ֛בֶן אֶל אֶ֖בֶן בְּהֵיכַ֥ל יְהוָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וַיַּ֨עַן^H6030 חַגַּ֜י^H2292 וַיֹּ֗אמֶר^H559 כֵּ֣ן^H3651 הָֽעָם^H5971 הַ֠זֶּה^H2088 וְכֵן^H3651 הַגּ֨וֹי^H1471 הַזֶּ֤ה^H2088 לְפָנַי֙^H6440 נְאֻם^H5002 יְהוָ֔ה^H3068 וְכֵ֖ן^H3651 כָּל^H3605 מַעֲשֵׂ֣ה^H4639 יְדֵיהֶ֑ם^H3027 וַאֲשֶׁ֥ר^H834 יַקְרִ֛יבוּ^H7126 שָׁ֖ם^H8033 טָמֵ֥א^H2931 הֽוּא׃^H1931

המקור העברי

וַיַּעַן חַגַּי וַיֹּאמֶר כֵּן הָעָם־הַזֶּה וְכֵן־הַגֹּוי הַזֶּה לְפָנַי נְאֻם־יְהוָה וְכֵן כָּל־מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וַאֲשֶׁר יַקְרִיבוּ שָׁם טָמֵא הוּא׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יַּ֨עַן	va/i.Ya.'an	H6030	HC/Vqw3ms	and/ he answered
חַגַּ֜י	cha.Gai	H2292	HNp	Haggai
וַ/יֹּ֗אמֶר	va/i.Yo.mer	H559	HC/Vqw3ms	and/ he said
כֵּ֣ן	ken	H3651	HTm	(is) thus
הָֽ/עָם	ha./'om-	H5971	HTd/Ncmsa	the/ people
הַ֠/זֶּה	Ha./zeh	H2088	HTd/Pdxms	(the)/ this
וְ/כֵן	ve./khen-	H3651	HC/Tm	and/ (is) thus
הַ/גּ֨וֹי	ha./Goy	H1471	HTd/Ncmsa	the/ nation
הַ/זֶּ֤ה	ha./Zeh	H2088	HTd/Pdxms	(the)/ this
לְ/פָנַ/י֙	le./fa.Na/i	H6440	HR/Ncbpc/Sp1cs	(to)/ before/ me
נְאֻם	ne.'um-	H5002	HNcmsc	(the) utterance of
יְהוָ֔ה	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh
וְ/כֵ֖ן	ve./Khen	H3651	HC/Tm	and/ (is) thus
כָּל	kol-	H3605	HNcmsc	all
מַעֲשֵׂ֣ה	ma.'a.Seh	H4639	HNcmsc	(the) work of
יְדֵי/הֶ֑ם	ye.dei./Hem	H3027	HNcbdc/Sp3mp	hands/ their
וַ/אֲשֶׁ֥ר	va./'a.Sher	H834	HC/Tr	and/ (that) which
יַקְרִ֛יבוּ	yak.Ri.vu	H7126	HVhi3mp	they will bring near
שָׁ֖ם	sham	H8033	HD	there
טָמֵ֥א	ta.Me'	H2931	HAamsa	(is) unclean
הֽוּא	Hu'	H1931	HPp3ms	it

הפניות שטרונג

H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
H1471 — גּוֹי (gôwy, go'-ee): לעתים רחוקות (מקוצר) גֹּי (gôy); כנראה מאותו שורש כמו גֵּוָה (gêvâh) [H1465] (במובן של הצטברות); אומה נוכרייה; ומכאן, גוי; וכן (בהשאלה) עדר של בעלי חיים, או נחיל של ארבה
H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
H2292 — חַגַּי (Chaggay, khag-gah'-ee): מן חַג (chag) [H2282]; חגיגי; חַגַּי, נביא עברי
H2931 — טָמֵא (ṭâmêʼ, taw-may'): מן טָמֵא (ṭâmêʼ) [H2930]; טמא במובן דתי
H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
H3651 — כֵּן (kên, kane): מן כּוּן (kûwn) [H3559]; בעיקרו, ניצב זקוף; מכאן (בהשאלה כשם תואר) הוגן, נכון; אך בדרך כלל (כתואר הפועל או כמילת חיבור) כראוי או כך, כן (בשימושים שונים לאופן, לזמן וליחס; לעיתים קרובות בצירוף מילות יחס אחרות)
H4639 — מַעֲשֶׂה (maʻăseh, mah-as-eh'): מ־עָשָׂה (ʻâsâh) [H6213]; מעשה (טוב או רע); בדרך כלל, עסקה; בהפשטה, פעילות; ומכאן, תוצר (בייחוד, שיר) או (בכלל) רכוש
H5002 — נְאֻם (nᵉʼum, neh-oom'): מן נָאַם (nâʼam) [H5001]; נְאֻם (מאמר נבואי), דבר יהוה
H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
H6030 — עָנָה (ʻânâh, aw-naw'): שורש קדום; בעיקרו, להתבונן או (בדרך כלל) לשים לב, כלומר לתת את הדעת; ומכאן, להשיב; בהרחבה, לפצות פה ולדבר; ובמיוחד לשיר, לרנן, להעיד, להכריז
H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה)
H7126 — קָרַב (qârab, kaw-rab'): שורש ראשוני; לְהִתְקָרֵב (בבניין הגורם: לְקָרֵב, להביא קרוב) לכל מטרה שהיא
H8033 — שָׁם (shâm, shawm): מילית קדומה (אולי מכינוי הזיקה, אֲשֶׁר (ʼăsher) [H834]); שָׁם (ובהשאלה לזמן) אָז; ולעיתים קרובות לשם, או משם

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

ולמען — עזרא 3:2-3
הָֽעָם — משלי 15:8, משלי 21:4, משלי 21:27, משלי 28:9, ישעיה 1:11-15, חגי 1:4-11, האיגרת אל טיטוס 1:15, איגרת יהודה 1:23

הפניות הדדיות (5): במדבר 5:3, יהושע 7:12, קהלת 5:5, ישעיה 52:11, מלאכי 3:9

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Torrey’s: חטאים לאומיים
Nave's: רשעים

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › חגי › פרק 2 › פסוק 14

חגי 2:14

תוכן עניינים

חגי 2:14

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חגי 2:14

חגי 2:14

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש