כתבי הקודש > בראשית > פרק 4 > פסוק 1

בראשית 4:1

← בראשית 3:24	בראשית 4:1 (MT)	בראשית 4:2 →
וַיְגָ֖רֶשׁ אֶת הָֽאָדָ֑ם וַיַּשְׁכֵּן֩ מִקֶּ֨דֶם לְגַן עֵ֜דֶן אֶת הַכְּרֻבִ֗ים וְאֵ֨ת לַ֤הַט הַחֶ֙רֶב֙ הַמִּתְהַפֶּ֔כֶת לִשְׁמֹ֕ר אֶת דֶּ֖רֶךְ עֵ֥ץ הַֽחַיִּֽים׃	וְהָ֣אָדָ֔ם יָדַ֖ע אֶת חַוָּ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וַתַּ֙הַר֙ וַתֵּ֣לֶד אֶת קַ֔יִן וַתֹּ֕אמֶר קָנִ֥יתִי אִ֖ישׁ אֶת יְהוָֽה׃	וַתֹּ֣סֶף לָלֶ֔דֶת אֶת אָחִ֖יו אֶת הָ֑בֶל וַֽיְהִי הֶ֙בֶל֙ רֹ֣עֵה צֹ֔אן וְקַ֕יִן הָיָ֖ה עֹבֵ֥ד אֲדָמָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וְהָ֣אָדָ֔ם^H120 יָדַ֖ע^H3045 אֶת^H853 חַוָּ֣ה^H2332 אִשְׁתּ֑וֹ^H802 וַתַּ֙הַר֙^H2029 וַתֵּ֣לֶד^H3205 אֶת^H853 קַ֔יִן^H7014 וַתֹּ֕אמֶר^H559 קָנִ֥יתִי^H7069 אִ֖ישׁ^H376 אֶת^H854 יְהוָֽה׃^H3068

המקור העברי

וְהָאָדָם יָדַע אֶת־חַוָּה אִשְׁתֹּו וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת־קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת־יְהוָה׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וְ/הָ֣/אָדָ֔ם	ve./Ha./'a.Dam	H120	HC/Td/Ncmsa	and/ the/ man
יָדַ֖ע	ya.Da'	H3045	HVqp3ms	he knew
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
חַוָּ֣ה	cha.Vah	H2332	HNp	Eve
אִשְׁתּ֑/וֹ	'ish.T/o	H802	HNcfsc/Sp3ms	wife/ his
וַ/תַּ֨הַר֙	va./Ta.har	H2029	HC/Vqw3fs	and/ she conceived
וַ/תֵּ֣לֶד	va./Te.led	H3205	HC/Vqw3fs	and/ she bore
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
קַ֔יִן	Ka.yin	H7014	HNp	Cain
וַ/תֹּ֕אמֶר	va./To.mer	H559	HC/Vqw3fs	and/ she said
קָנִ֥יתִי	ka.Ni.ti	H7069	HVqp1cs	I have acquired
אִ֖ישׁ	'ish	H376	HNcmsa	a man
אֶת	'et-	H854	HR	with
יְהוָֽה	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh

הפניות שטרונג

H120 — אָדָם (ʼâdâm, aw-dawm'): מן אָדַם (ʼâdam) [H119]; אַדמוני, כלומר בן אנוש (יחיד או המין כולו, האנושות וכדומה)
H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H802 — אִשָּׁה (ʼishshâh, ish-shaw'): נקבה של אִישׁ (ʼîysh) [H376] או אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582]; רבים חריג, נָשִׁים (nâshîym);(משמשת באותו מובן רחב כמו אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582]); אישה
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H854 — אֵת (ʼêth, ayth): כנראה מן אָנָה (ʼânâh) [H579]; בעצם, קרבה (משמש רק כמילת יחס או כתואר הפועל), על יד; ומכאן, באופן כללי, עם, על ידי, אצל, בקרב וכדומה
H2029 — הָרָה (hârâh, haw-raw'): שורש קדום; להיות (או להיעשות) הרה, להרות (כפשוטו או בהשאלה)
H2332 — חַוָּה (Chavvâh, khav-vaw'): בבניין הסיבתי מן חָוָה (châvâh) [H2331]; נותנת חיים; חַוָּה, האישה הראשונה
H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3205 — יָלַד (yâlad, yaw-lad'): שורש ראשוני; ללדת ולד; בבניין הגורם, להוליד; במובן הרפואי, לשמש כמיילדת; ובמובן המסוים, להראות ייחוס משפחתי
H7014 — קַיִן (Qayin, kah'-yin): אותה מילה כמו קַיִן (qayin) [H7013] (עם משחק מילים על הזיקה ל־קָנָה (qânâh) [H7069]); קַיִן, שמו של הבן הראשון, וכן שם מקום בארץ ישראל ושם שבט מזרחי
H7069 — קָנָה (qânâh, kaw-naw'): שורש ראשוני; להקים, כלומר לברוא; ובהרחבה, להשיג, ובייחוד בדרך קנייה (ובבניין הסיבתי: למכור); ומכאן במשתמע, להיות בעליו של דבר

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

קָנִ֥יתִי — בראשית 3:15, בראשית 4:25, בראשית 5:29, איגרת יוחנן הראשונה 3:12
יָדַ֖ע — במדבר 31:17

הפניות הדדיות (8): בראשית 19:31, בראשית 24:16, בראשית 29:21, בראשית 38:26, שופטים 19:25, שמואל א 1:19, איוב 15:7, ישעיה 7:14

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Torrey’s: נישואין
Nave's: הֶבֶל; אדם; קין; ילדים; חַוָּה; הכרת טובה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › בראשית › פרק 4 › פסוק 1

בראשית 4:1

תוכן עניינים

בראשית 4:1

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

בראשית 4:1

בראשית 4:1

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש