• H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H854 — אֵת (ʼêth, ayth): כנראה מן אָנָה (ʼânâh) [H579]; בעצם, קרבה (משמש רק כמילת יחס או כתואר הפועל), על יד; ומכאן, באופן כללי, עם, על ידי, אצל, בקרב וכדומה (EN)
• H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים) (EN)
• H1589 — גָּנַב (gânab, gaw-nab'): שורש קדום; לגנוב (כפשוטו או בהשאלה); ומכאן, לרמות (EN)
• H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם (EN)
• H2345 — חוּם (chûwm, khoom): משורש בלתי־משומש שמשמעותו להתחמם, כלומר (במשתמע); שזוף שמש או שחרחר (כההה) (EN)
• H2921 — טָלָא (ṭâlâʼ, taw-law'): שורש קדום; בעיקרו: לכסות בחתיכות (טלאים); כלומר (במשתמע) לנקד או לגוון בצבעים (כמו ריקמה) (EN)
• H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל) (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים) (EN)
• H3775 — כֶּשֶׂב (keseb, keh'-seb): כנראה בשיכול אותיות של כֶּבֶשׂ (kebes) [H3532]; כֶּבֶשׂ צעיר (EN)
• H4279 — מָחָר (mâchâr, maw-khar'): כנראה מ־אָחַר (ʼâchar) [H309]; כפשוטו: נדחה, כלומר היום שלמחרת; ובדרך כלל (כתואר פועל) מחר; ובמובן בלתי מוגדר: לעתיד לבוא (EN)
• H5348 — נָקֹד (nâqôd, naw-kode'): משורש בלתי־משומש שמשמעותו לסמן (על־ידי ניקוב או צריבה); נָקֹד, מנוקד־כתמים (EN)
• H5795 — עֵז (ʻêz, aze): מ־עָזַז (ʻâzaz) [H5810]; עז (נקבה), על שום היותה חזקה; אך ברבים בלשון זכר (המשמש גם בדרך קיצור לשיער עזים) (EN)
• H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים (EN)
• H6030 — עָנָה (ʻânâh, aw-naw'): שורש קדום; בעיקרו, להתבונן או (בדרך כלל) לשים לב, כלומר לתת את הדעת; ומכאן, להשיב; בהרחבה, לפצות פה ולדבר; ובמיוחד לשיר, לרנן, להעיד, להכריז (EN)
• H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה) (EN)
• H6666 — צְדָקָה (tsᵉdâqâh, tsed-aw-kaw'): מ־צָדַק (tsâdaq) [H6663]; צדקה (בהפשטה), מן הצד הסובייקטיבי (יושר), מן הצד האובייקטיבי (משפט וצדק), מבחינה מוסרית (מידה טובה) או בהשאלה (שגשוג) (EN)
• H7939 — שָׂכָר (sâkâr, saw-kawr'): מן שָׂכַר (sâkar) [H7936]; תשלום על פי הסכם; באופן מוחשי, משכורת, דמי שכירות, דמי מחיה; במשתמע, גמול, תועלת (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• וְעָֽנְתָה — ישעיה 59:12
• בְּי֣וֹם מָחָ֔ר — שמות 13:14
• צִדְקָתִי֙ — בראשית 31:37, שמואל א 26:23, שמואל ב 22:21, תהלים 37:6

הפניות הדדיות (4): בראשית 31:32, בראשית 31:41, יהושע 22:24, משלי 11:6

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: צדקה
• Nave's: חוזים; עורמה; חוסר יושר; יַעֲקֹב; לבן; רחל; עבד; צאן; שכר עבודה