• H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל (EN)
• H589 — אֲנִי (ʼănîy, an-ee'): צורה מקוצרת של אָנֹכִי (ʼânôkîy) [H595]; אני (EN)
• H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת) (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים) (EN)
• H1115 — בִּלְתִּי (biltîy, bil-tee'): צורת סמיכות בנקבה של בָּלָה (bâlâh) [H1086] (שקולה ל־בְּלִי (bᵉlîy) [H1097]); כפשוטו, העדר של, כלומר (משמש רק כמילית שלילה, בדרך כלל עם תחילית של מילת יחס) לא, מלבד, בלי, אלא אם כן, זולת, מפני שלא, עד ש־, וכדומה (EN)
• H1571 — גַּם (gam, gam): בכיווץ משורש לא בשימוש שמשמעו לאסוף; במקורו: אסופה, צירוף; משמש רק כתואר הפועל — גם, אף, אפילו, אכן, אף כי; לעיתים קרובות נשנה כמילת זיקה מתאמת: גם... וגם (EN)
• H1706 — דְּבַשׁ (dᵉbash, deb-ash'): משורש בלתי משומש שפירושו להיות דביק; דבש (על שם דביקותו); ובהשאלה, נופת או עסיס מרוכז (EN)
• H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם (EN)
• H2100 — זוּב (zûwb, zoob): שורש קדום; לזוב, לזרום בחופשיות (כמים), כלומר (בייחוד) לסבול מזיבה (הפרשה מינית); בהשאלה, להימק ולכלות; וכן לגלוש על גדותיו (EN)
• H2461 — חָלָב (châlâb, khaw-lawb'): מאותו מקור כמו חֶלֶב (cheleb) [H2459]; חלב (כשומן הבקר, כלומר מיטב תנובתו) (EN)
• H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן) (EN)
• H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים) (EN)
• H4057 — מִדְבָּר (midbâr, mid-bawr'): מן דָבַר (dâbar) [H1696] במובן של הובלה; מרעה (כלומר שדה פתוח, שאליו מובילים את המקנה); ומכאן, מכללא, מדבר; וגם דיבור (לרבות אברי הדיבור) (EN)
• H5375 — נָשָׂא (nâsâʼ, naw-saw'): או נָסָה (nâçâh); (תהילים 4:6 (אֲבַד (ʼăbad) [H7])), שורש קדום; לשאת, להרים, במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו ובהשאלה, מוחלט ויחסי (EN)
• H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה) (EN)
• H6643 — צְבִי (tsᵉbîy, tseb-ee'): מן צָבָה (tsâbâh) [H6638] במשמעות של בולטות; הדר (כדבר בולט לעין); וגם צבי (כחיה יפה) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• זָבַ֤ת — יחזקאל 20:6
• נָשָׂ֧אתִי — במדבר 14:23-30, במדבר 26:64-65, דברים 1:34-35, תהלים 95:11, תהלים 106:26, יחזקאל 20:23, האיגרת אל העברים 3:11, האיגרת אל העברים 3:18, האיגרת אל העברים 4:3

הפניות הדדיות (16): שמות 6:8, במדבר 13:27, במדבר 32:10, דברים 2:14, דברים 26:9, יהושע 5:6, נחמיה 9:15, ישעיה 32:12, ירמיה 32:22, יחזקאל 20:5, יחזקאל 20:28, יחזקאל 20:42, יחזקאל 36:7, יחזקאל 44:12, דניאל 8:9, חזון יוחנן 10:5

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: קבלה והרחקה