• H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב) (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1004 — בַּיִת (bayith, bah'-yith): כנראה מן בָּנָה (bânâh) [H1129] בקיצור; בית (במגוון הרחב ביותר של שימושים, ובייחוד משפחה וכדומה) (EN)
• H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד) (EN)
• H3205 — יָלַד (yâlad, yaw-lad'): שורש ראשוני; ללדת ולד; בבניין הגורם, להוליד; במובן הרפואי, לשמש כמיילדת; ובמובן המסוים, להראות ייחוס משפחתי (EN)
• H3372 — יָרֵא (yârêʼ, yaw-ray'): שורש קדום; לירוא, לפחד; במובן המוסרי, לירוא ביראת כבוד; בבניין הגורם, להפחיד (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• וַיַּ֥עַשׂ — שמואל א 2:35, שמואל א 25:28, שמואל ב 7:11-13, שמואל ב 7:27-29, מלכים א 2:24, מלכים א 11:38, תהלים 37:3, תהלים 127:1, תהלים 127:3, משלי 24:3, קהלת 8:12, ירמיה 35:2

הפניות הדדיות (4): ויקרא 25:43, מלכים א 21:11, דברי הימים א 17:10, קהלת 8:5

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: מצרים
• Nave's: יושרה; מיילדות; עושק; יראת כבוד; עבד; נטילת שלטון שלא כדין