מלכים ב 10:19
כתבי הקודש > מלכים ב > פרק 10 > פסוק 19
מלכים ב 10:19
| ← מלכים ב 10:18 | מלכים ב 10:19 (MT) | מלכים ב 10:20 → |
|---|---|---|
וַיִּקְבֹּ֤ץ יֵהוּא֙ אֶת כָּל הָעָ֔ם וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַחְאָ֕ב עָבַ֥ד אֶת הַבַּ֖עַל מְעָ֑ט יֵה֖וּא יַעַבְדֶ֥נּוּ הַרְבֵּֽה׃
|
וְעַתָּ֣ה כָל נְבִיאֵ֣י הַבַּ֡עַל כָּל עֹבְדָ֣יו וְכָל כֹּהֲנָיו֩ קִרְא֨וּ אֵלַ֜י אִ֣ישׁ אַל יִפָּקֵ֗ד כִּי֩ זֶ֨בַח גָּד֥וֹל לִי֙ לַבַּ֔עַל כֹּ֥ל אֲשֶׁר יִפָּקֵ֖ד לֹ֣א יִֽחְיֶ֑ה וְיֵהוּא֙ עָשָׂ֣ה בְעָקְבָּ֔ה לְמַ֥עַן הַאֲבִ֖יד אֶת עֹבְדֵ֥י הַבָּֽעַל׃
|
וַיֹּ֣אמֶר יֵה֗וּא קַדְּשׁ֧וּ עֲצָרָ֛ה לַבַּ֖עַל וַיִּקְרָֽאוּ׃
|
נוסח הפסוק
וְעַתָּ֣הH6258 כָלH3605 נְבִיאֵ֣יH5030 הַבַּ֡עַלH1168 כָּלH3605 עֹבְדָ֣יוH5647 וְכָלH3605 כֹּהֲנָיו֩H3548 קִרְא֨וּH7121 אֵלַ֜יH413 אִ֣ישׁH376 אַלH408 יִפָּקֵ֗דH6485 כִּי֩H3588 זֶ֨בַחH2077 גָּד֥וֹלH1419 לִי֙ לַבַּ֔עַלH1168 כֹּ֥לH3605 אֲשֶׁרH834 יִפָּקֵ֖דH6485 לֹ֣אH3808 יִֽחְיֶ֑הH2421 וְיֵהוּא֙H3058 עָשָׂ֣הH6213 בְעָקְבָּ֔הH6122 לְמַ֥עַןH4616 הַאֲבִ֖ידH6 אֶתH853 עֹבְדֵ֥יH5647 הַבָּֽעַל׃H1168
וְעַתָּה כָל־נְבִיאֵי הַבַּעַל כָּל־עֹבְדָיו וְכָל־כֹּהֲנָיו קִרְאוּ אֵלַי אִישׁ אַל־יִפָּקֵד כִּי זֶבַח גָּדֹול לִי לַבַּעַל כֹּל אֲשֶׁר־יִפָּקֵד לֹא יִחְיֶה וְיֵהוּא עָשָׂה בְעָקְבָּה לְמַעַן הַאֲבִיד אֶת־עֹבְדֵי הַבָּעַל׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
וְ/עַתָּ֣ה |
ve./'a.Tah | H6258 | HC/D | and/ therefore |
כָל |
khol- | H3605 | HNcmsc | all |
נְבִיאֵ֣י |
ne.vi.'Ei | H5030 | HNcmpc | (the) prophets of |
הַ/בַּ֡עַל |
ha./Ba.'al | H1168 | HTd/Np | (the)/ Baal |
כָּל |
kol- | H3605 | HNcmsc | all |
עֹבְדָ֣י/ו |
'oe.Da/v | H5647 | HVqrmpc/Sp3ms | (those who) serve/ him |
וְ/כָל |
ve./khol | H3605 | HC/Ncmsc | and/ all |
כֹּהֲנָי/ו֩ |
ko.ha.Na/v | H3548 | HNcmpc/Sp3ms | priests/ his |
קִרְא֨וּ |
kir.'U | H7121 | HVqv2mp | summon |
אֵלַ֜/י |
'e.La/i | H413 | HR/Sp1cs | to/ me |
אִ֣ישׁ |
'ish | H376 | HNcmsa | anyone |
אַל |
'al- | H408 | HTn | may not |
יִפָּקֵ֗ד |
yi.pa.Ked | H6485 | HVNj3ms | he be missing |
כִּי֩ |
ki | H3588 | HC | for |
זֶ֨בַח |
Ze.vach | H2077 | HNcmsa | a sacrifice |
גָּד֥וֹל |
ga.Dol | H1419 | HAamsa | great |
לִ/י֙ |
l/i | HR/Sp1cs | (belongs) to/ me | |
לַ/בַּ֔עַל |
la./Ba.'al | H1168 | HRd/Np | to (the)/ Baal |
כֹּ֥ל |
kol | H3605 | HNcmsa | any |
אֲשֶׁר |
'a.Sher- | H834 | HTr | (one) who |
יִפָּקֵ֖ד |
yi.pa.Ked | H6485 | HVNi3ms | he will be missing |
לֹ֣א |
lo' | H3808 | HTn | not |
יִֽחְיֶ֑ה |
yich.Yeh | H2421 | HVqi3ms | he will live |
וְ/יֵהוּא֙ |
ve./ye.Hu' | H3058 | HC/Np | and/ Jehu |
עָשָׂ֣ה |
'a.Sah | H6213 | HVqp3ms | he acted |
בְ/עָקְבָּ֔ה |
ve./'a.ke.Bah | H6122 | HR/Ncfsa | with/ guile |
לְמַ֥עַן |
le.Ma.'an | H4616 | HR | so as |
הַאֲבִ֖יד |
ha.'a.Vid | H6 | HVhc | to destroy |
אֶת |
'et- | H853 | HTo | (obj.) |
עֹבְדֵ֥י |
'oe.Dei | H5647 | HVqrmpc | (those who) serve |
הַ/בָּֽעַל |
ha./Ba.'al | H1168 | HTd/Np | (of the)/ Baal |
- H6 — אָבַד (ʼâbad, aw-bad'): שורש קדום; בדיוק: לתעות ולאבוד, כלומר לאבד את עצמו; ומכאן במשתמע לגווע, לאבוד (בבניין הגורם: להשמיד)
- H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
- H408 — אַל (ʼal, al): מילת שלילה (קרובה ל־לֹא (lôʼ) [H3808]); אַל, לא (שלילה מסויגת, המשמשת להבעת מניעה או בקשה); פעם אחת (איוב 24:25) כשם עצם: אַיִן, לא־כלום
- H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
- H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
- H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
- H1168 — בַּעַל (Baʻal, bah'-al): זהה ל־בַּעַל (baʻal) [H1167]; בַּעַל, אלוהות פיניקית
- H1419 — גָּדוֹל (gâdôwl, gaw-dole'): או גָּדֹל (gâdôl); (מקוצר) מן גָּדַל (gâdal) [H1431]; גדול (בכל מובן); ומכאן, מבוגר יותר; וגם יהיר, חצוף
- H2077 — זֶבַח (zebach, zeh'-bakh): מן זָבַח (zâbach) [H2076]; בעיקרו, שחיטה, כלומר בשר של בעל חיים; ומכאן, קרבן (הנשחט עצמו או מעשה ההקרבה)
- H2421 — חָיָה (châyâh, khaw-yaw'): שורש ראשוני (השווה חָוָה (châvâh) [H2331], חָיָה (châyâh) [H2421]); לחיות, בין כפשוטו ובין בהשאלה; ובבניין הגורם, להחיות
- H3058 — יֵהוּא (Yêhûwʼ, yay-hoo'): מן יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; יהוה (הוא) הוא; יֵהוּא, שמם של חמישה ישראלים
- H3548 — כֹּהֵן (kôhên, ko-hane'): בינוני פעיל של כָּהַן (kâhan) [H3547]; מילולית: המשמש בקודש, כהן; וכן (בדרך כבוד) כהן מכהן בפועל (אף שהוא הדיוט)
- H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
- H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
- H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
- H4616 — מַעַן (maʻan, mah'-an): מ־עָנָה (ʻânâh) [H6030]; בעיקרו, שימת לב, כלומר תכלית; משמש רק כתואר־פועל: בגלל, בשל (כמניע או כמטרה), ובמובן תכליתי: למען, כדי ש־
- H5030 — נָבִיא (nâbîyʼ, naw-bee'): מן נָבָא (nâbâʼ) [H5012]; נביא, או (בהוראה כללית) איש שניחן בהשראה אלוהית
- H5647 — עָבַד (ʻâbad, aw-bad'): שורש ראשוני; לעבוד (בכל מובן שהוא); ומכאן — לשרת, לעבד את האדמה, (בבניין הגורם) לשעבד וכדומה
- H6122 — עׇקְבָה (ʻoqbâh, ok-baw'): נקבה של צורה שאינה בשימוש מן עָקַב (ʻâqab) [H6117] שמשמעותה תחבולה; עקבה, מרמה
- H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר
- H6258 — עַתָּה (ʻattâh, at-taw'): מן עֵת (ʻêth) [H6256]; בזמן הזה, עתה; בין כתואר הפועל, בין כמילת קישור ובין כמילת ריק (מילת חיזוק)
- H6485 — פָּקַד (pâqad, paw-kad'): שורש ראשוני; לפקוד (בכוונה טובה או עוינת); ובהשאלה: לפקח, למנות, להטיל תפקיד, לדאוג ל־, להיווכח בחסרונו, להפקיד וכדומה
- H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות)
הפניות צולבות לפסוק
- כֹּהֲנָיו֩ — מלכים ב 10:11
- עֹבְדָ֣יו — מלכים ב 10:21
- נְבִיאֵ֣י — מלכים א 22:6, מלכים ב 3:13
- וְיֵהוּא֙ — מלכים ב 10:18, איוב 13:7, משלי 29:5, האיגרת השנייה אל הקורינתים 4:2, האיגרת השנייה אל הקורינתים 11:3, האיגרת השנייה אל הקורינתים 11:13-15, האיגרת השנייה אל הקורינתים 12:16-18, האיגרת הראשונה אל התסלוניקים 2:3
הפניות הדדיות (4): בראשית 27:35, הבשורה על פי מתי 2:8, הבשורה על פי לוקאס 16:8, האיגרת אל הרומאים 11:4
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
- Thompson Chain: תמימות מול דו־פרצופיות
- Nave's: בַּעַל; ביטחון; התלהבות; שקר; רצח; חוסר עקביות; קנאות דתית; יהוא; יְהוֹנָדָב; טבח; דת; שומרון; בגידה; קנאה דתית
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין