• H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל (EN)
• H622 — אָסַף (ʼâçaph, aw-saf'): שורש קדום; לאסוף לכל מטרה שהיא; ומכאן — לקבל, ליטול, כלומר להסיר (להשמיד, להשאיר אחריו, לאגור, להשיב וכדומה) (EN)
• H727 — אָרוֹן (ʼârôwn, aw-rone'): או אָרֹן (ʼârôn); מן אָרָה (ʼârâh) [H717] (במשמעות של איסוף); תיבה, ארגז (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים) (EN)
• H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד) (EN)
• H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן) (EN)
• H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל) (EN)
• H3541 — כֹּה (kôh, ko): מן התחילית k ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; בעיקרו כזה, כלומר במשתמע, (לאופן) כך (או כה); וגם (למקום) כאן (או הֵנָּה); או (לזמן) עתה (EN)
• H3548 — כֹּהֵן (kôhên, ko-hane'): בינוני פעיל של כָּהַן (kâhan) [H3547]; מילולית: המשמש בקודש, כהן; וכן (בדרך כבוד) כהן מכהן בפועל (אף שהוא הדיוט) (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3701 — כֶּסֶף (keçeph, keh'-sef): מ־כָּסַף (kâçaph) [H3700]; כסף (על שם צבעו החיוור); ובמשתמע: ממון (EN)
• H3881 — לֵוִיִּי (Lêvîyîy, lay-vee-ee'): או לֵוִי (Lêvîy); באופן פטרונימי מ־לֵוִי (Lêvîy) [H3878]; לֵוִי, בן שבט לוי או צאצא של לוי (EN)
• H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך (EN)
• H4725 — מָקוֹם (mâqôwm, maw-kome'): או מָקֹם (mâqôm); גם (נקבה) מְקוֹמָה (mᵉqôwmâh); או מְקֹמָה (mᵉqômâh); מן קוּם (qûwm) [H6965]; בְּמַשְׁמָעוּת המדויקת: עמידה, כלומר נקודה; אך משמש בהרחבה לציון מקום (כללי או מסוים); וכן (בהשאלה) לציון מצב (של הגוף או של הנפש) (EN)
• H5375 — נָשָׂא (nâsâʼ, naw-saw'): או נָסָה (nâçâh); (תהילים 4:6 (אֲבַד (ʼăbad) [H7])), שורש קדום; לשאת, להרים, במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו ובהשאלה, מוחלט ויחסי (EN)
• H5608 — סָפַר (çâphar, saw-far'): שורש קדום; כפשוטו, לחרוץ סימן כרישום מונה או כתעודה, כלומר (ומכאן) לכתוב, לחרות, וכן למנות ולספור; ובבניין מוגבר, לספר, כלומר להלל ולפאר (EN)
• H6168 — עָרָה (ʻârâh, aw-raw'): שורש ראשוני; להיות ערום (ובבניין הגורם: לחשוף, לערטל); ומכאן — לרוקן, לשפוך, להרוס (EN)
• H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר (EN)
• H6256 — עֵת (ʻêth, ayth): מן עַד (ʻad) [H5703]; זמן, עת; ובייחוד (בתפקיד תואר הפועל עם מילת יחס) עתה, כאשר, וכדומה (EN)
• H6486 — פְּקֻדָּה (pᵉquddâh, pek-ood-daw'): בינוני סביל בנקבה של פָּקַד (pâqad) [H6485]; פקידה, ביקור־פקודה (במובנים רבים, בעיקר במשמעות רשמית) (EN)
• H6496 — פָּקִיד (pâqîyd, paw-keed'): מן פָּקַד (pâqad) [H6485]; ממונה, פקיד (אזרחי, צבאי או דתי) (EN)
• H7200 — רָאָה (râʼâh, raw-aw'): שורש ראשוני; לראות, כפשוטו או בהשאלה (בשימושים רבים, ישירים ומשתמעים, בבניין יוצא, עומד וגורם) (EN)
• H7218 — רֹאשׁ (rôʼsh, roshe): משורש בלתי משומש שמשמעותו כנראה לנער; הראש (בהיותו הנוח ביותר להינוע), בין כפשוטו ובין בהשאלה (בשימושים רבים: של מקום, של זמן, של מעלה וכו') (EN)
• H7227 — רַב (rab, rab): בדרך קיצור מן רָבַב (râbab) [H7231]; רב, מרובה (בכמות, בגודל, בגיל, במספר, בדרגה, באיכות) (EN)
• H7230 — רֹב (rôb, robe): מן רָבַב (râbab) [H7231]; רוב, שפע (בכל בחינה שהיא) (EN)
• H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• בְּעֵת֩ — מלכים ב 12:11-13
• עָשׂוּ֙ — האיגרת הראשונה אל הקורינתים 16:2

הפניות הדדיות (4): מלכים ב 12:12, דברי הימים ב 31:5, דברי הימים ב 34:9, קהלת 10:19

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: נדיבות; בית המקדש הראשון
• Nave's: ארון (תיבה); יְהוֹיָדָע; יואש; לוויים; נדיבות; כסף (ממון); כהן; מקדש