כתבי הקודש > זכריה > פרק 6 > פסוק 8

זכריה 6:8

← זכריה 6:7	זכריה 6:8 (MT)	זכריה 6:9 →
וְהָאֲמֻצִּ֣ים יָצְא֗וּ וַיְבַקְשׁוּ֙ לָלֶ֙כֶת֙ לְהִתְהַלֵּ֣ך בָּאָ֔רֶץ וַיֹּ֕אמֶר לְכ֖וּ הִתְהַלְּכ֣וּ בָאָ֑רֶץ וַתִּתְהַלַּ֖כְנָה בָּאָֽרֶץ׃	וַיַּזְעֵ֣ק אֹתִ֔י וַיְדַבֵּ֥ר אֵלַ֖י לֵאמֹ֑ר רְאֵ֗ה הַיּֽוֹצְאִים֙ אֶל אֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן הֵנִ֥יחוּ אֶת רוּחִ֖י בְּאֶ֥רֶץ צָפֽוֹן׃	וַיְהִ֥י דְבַר יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃

נוסח הפסוק

MT

וַיַּזְעֵ֣ק^H2199 אֹתִ֔י^H853 וַיְדַבֵּ֥ר^H1696 אֵלַ֖י^H413 לֵאמֹ֑ר^H559 רְאֵ֗ה^H7200 הַיּֽוֹצְאִים֙^H3318 אֶל^H413 אֶ֣רֶץ^H776 צָפ֔וֹן^H6828 הֵנִ֥יחוּ^H5117 אֶת^H853 רוּחִ֖י^H7307 בְּאֶ֥רֶץ^H776 צָפֽוֹן׃^H6828

המקור העברי

וַיַּזְעֵק אֹתִי וַיְדַבֵּר אֵלַי לֵאמֹר רְאֵה הַיֹּוצְאִים אֶל־אֶרֶץ צָפֹון הֵנִיחוּ אֶת־רוּחִי בְּאֶרֶץ צָפֹון׃ ס

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יַּזְעֵ֣ק	va/i.yaz.'Ek	H2199	HC/Vhw3ms	and/ he called out to
אֹתִ֔/י	'o.T/i	H853	HTo/Sp1cs	with/ me
וַ/יְדַבֵּ֥ר	va/y.da.Ber	H1696	HC/Vpw3ms	and/ he spoke
אֵלַ֖/י	'e.La/i	H413	HR/Sp1cs	to/ me
לֵ/אמֹ֑ר	le./Mor	H559	HR/Vqc	(to)/ saying
רְאֵ֗ה	re.'Eh	H7200	HVqv2ms	see
הַ/יּֽוֹצְאִים֙	hai./yotz.'Im	H3318	HTd/Vqrmpa	those/ (which) are going out
אֶל	'el-	H413	HR	to
אֶ֣רֶץ	'E.retz	H776	HNcbsc	(the) land of
צָפ֔וֹן	tza.Fon	H6828	HNcfsa	(the) north
הֵנִ֥יחוּ	he.Ni.chu	H5117	HVhp3cp	they have caused to rest
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
רוּחִ֖/י	ru.Ch/i	H7307	HNcbsc/Sp1cs	spirit/ my
בְּ/אֶ֥רֶץ	be./'E.retz	H776	HR/Ncbsc	in/ (the) land of
צָפֽוֹן	tza.Fon	H6828	HNcfsa	(the) north

הפניות שטרונג

H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
H2199 — זָעַק (zâʻaq, zaw-ak'): שורש קדום; לצעוק בקול חד (מתוך מצוקה או סכנה); בהשאלה, (כמו כרוז) להכריז או לכנס בפומבי
H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין
H5117 — נוּחַ (nûwach, noo'-akh): שורש ראשוני; לנוח, כלומר להתיישב במקום; משמש בשלל רב של שימושים, כפשוטם וכהשאלה, בפעלים עומדים, יוצאים וגורמים (לשכון, להישאר, להניח, להציב, להניח לו, לסגת, לנחם וכדומה)
H6828 — צָפוֹן (tsâphôwn, tsaw-fone'): או צָפֹן (tsâphôn); מן צָפַן (tsâphan) [H6845]; בפשטות, נסתר, כלומר אפל; משמש רק לציון הצפון כרוח שמים (קודרת ובלתי ידועה)
H7200 — רָאָה (râʼâh, raw-aw'): שורש ראשוני; לראות, כפשוטו או בהשאלה (בשימושים רבים, ישירים ומשתמעים, בבניין יוצא, עומד וגורם)
H7307 — רוּחַ (rûwach, roo'-akh): מן רוּחַ (rûwach) [H7306]; רוּחַ (משב אוויר); ומתוך דמיון — נשימה, כלומר נשיפה מורגשת (ואף עזה); ובהשאלה — חיים, כעס, הבל וחוסר ממשוּת; ובהרחבה — אזור בשמים (רוח מרוחות השמים); ומתוך דמיון — רוח, אך רק של יצור בעל תבונה (לרבות ביטוייה ותפקידיה)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הֵנִ֥יחוּ — שופטים 8:3, שופטים 15:7, קהלת 10:4, ישעיה 1:24, ישעיה 18:3-4, ישעיה 42:13-15, ישעיה 48:14, ישעיה 51:22-23, ירמיה 51:48-49, יחזקאל 5:13, יחזקאל 16:42, יחזקאל 16:63, זכריה 1:15, חזון יוחנן 18:21-22

הפניות הדדיות (5): יהושע 7:26, שמואל ב 21:14, אסתר 7:10, יחזקאל 9:11, יחזקאל 21:22

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Nave's: חזון

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › זכריה › פרק 6 › פסוק 8

זכריה 6:8

תוכן עניינים

זכריה 6:8

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

זכריה 6:8

זכריה 6:8

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש